ס"ק 48651-08-15 קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב חדרה/שומרון

בפנינו בקשה לפסילת המותב מלדון בבקשת המשיבה (להלן –ההסתדרות) למתן צו עשה זמני לביטול הפיטורים של הגב' גלילה (להלן – הבקשה). לטענת המבקשת (להלן – החברה) בית הדין במותב זה מעורב בעובדות התיק, דן בהן מספר פעמים ואף הביע עמדה בעניינם ועל כן במצב זה, ספק באיזו מידה יוכל מותב זה להישאר בלתי מחויב לעמדותיו הקודמות.

בבסיס הבקשה עומדות שתי טענות. הראשונה - החלטת המותב מיום 12/7/15 במסגרתה התקבלה בקשת ההסתדרות לסעד זמני לביטול החלטת המבקשת בבקשה זו(להלן –קיסריה אלקטרוניקה או החברה) להעביר את הגב' גלילה מתפקידה כמנהלת חשבונות ראשית (להלן –הבקשה הראשונה) בכפוף להוצאת המטלות הקשורות בהכנת משכורות והשניה – הבעת דעתו של המותב ביחס לפיטורים בדיון שהתנהל עם ב"כ הצדדים מחוץ לפרוטוקול ביום 20/7/15 במסגרת בקשה נוספת לסעד זמני שהוגשה על ידי ההסתדרות על מנת למנוע את זימונה של הגב' גלילה לשימוע בפני פיטורים בגין הפרת חובות אמון ונאמנות (להלן – הבקשה השניה).

2.במסגרת הבקשה טוענת קיסריה אלקטרוניקה כי בהחלטה מיום 12/7/15 קבע בית הדין כי הגב' גלילה הפיצה מסמך סודי של החברה ובו נתונים כלכליים רגישים וכן כי הגב' גלילה עודדה את אחת העובדות להוציא אישור מחלה פיקטיבי ואולם בית הדין קבע כי המדובר בשאלה נפרדת שאינה מונחת בפניו ואשר לא עמדה בבסיס השימוע נשוא ההליך הזמני. עם זאת, בית הדין הוסיף שלמרות שאין להקל ראש בהתנהלותה של הגב' גלילה, בהתאם להלכה הפסוקה במקרה של פיטורי חברי ועד או פעילים בהתארגנות ראשונית לא די להצביע על הצורך לפטר עובדים אלה, אלא שיש צורך להראות כי נשקלו דרכים חלופיות וחמורות פחות להשגת צרכי המעסיק.

בנוסף, בדיון שהתקיים בבקשה השניה הביע בית הדין את עמדתו המפורשת בפני הצדדים כי לא נכון יהיה למנוע את קיום השימוע, אך צעד של פיטורים בנסיבות הזימון לשימוע הוא צעד קיצוני מידי.

החברה מוסיפה וטוענת כי ההסתדרות שהייתה מודעת לעמדתו של בית הדין הגישה את הבקשה לביטול הפיטורים מיום 26/8/15 (להלן –הבקשה השלישית) בכוונת מכוון לתיק העיקרי שבפנינו, על מנת שהבקשה לביטול הפיטורים תידון בפנינו וזאת למרות שמדובר בבקשה חדשה ונפרדת.

עוד נטען כי "בית הדין מרגיש כל כך מקורב לעובדות תיק זה עד שמבלי משים, נתן צו ארעי בלא כל מותב, ולא סמכות".

3.ההסתדרות מתנגדת לבקשה. לטענתה, בהתאם להלכה הפסוקה אין עילה לפסלות המותב. המבקשת לא הצביעה על חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט וכל בקשתה נסמכת על ענין יחיד והוא כי בדיון שהתקיים ביום 20/7/15 ציין בית הדין בפני הצדדים כי צעד של פיטורים בנסיבות הזימון לשימוע (שנסב על הפרות אמון) הוא צעד קיצוני מדי. ההסתדרות הוסיפה כי לעניין טענת פסלות שופט יש לאבחן בין הבעת עמדה בשאלה של דין להבעת עמדה בשאלה של עובדה, כאשר בית הדין הביע עמדה בשאלה של דין בנוגע לפיטורים של פעיל מרכזי בהתארגנות ראשונית.

עוד נטען כי הבקשה הנוכחית הוגשה לתיק ס"ק 6595-03-15 מאחר ולטענת ההסתדרות פיטוריה של הגב' גלילה קשורים בקשר ישיר לניסיון החברה לפגוע במהלך ההתארגנות.

טענות החברה להפרות אמון מצידה באו לעולם לאחר שהחברה ערכה מסע צלב כנגדה בניסיון לדוג טענות וראיות כנגדה ולמצוא טענות "טובות" לפיטוריה, חלף טענותיה לניגוד עניינים שנדחו.

דיון והכרעה

4.סוגיית פסלות שופט או מותב מלישב בדין מעוגנת בסעיף 77א לחוק בית המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, אשר אומץ בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.

כידוע, המבחן לפסלות שופט או מותב מלישב בדין הינו "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", כשלשם כך יש צורך בנסיבות מוכחות, שעל פיהן קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול המשפט או לדעה משוחדת של נושא התפקיד השיפוטי כשקיומו של חשד או חשש אינם מהווים סיבה מספקת לפסילה [ראו למשל בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי כב' נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס בע"פ 4736/13 סאם עדות נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 7.7.2013)].