ס"ק 44239-09-15

בפנינו בקשה למתן סעדים הצהרתיים וכספיים לשם הכרה במבקש 1 כארגון עובדים יציג של עובדי המשיבה, למתן סעדים למבקשים לפי סעיף סעיף 33 יא לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1958 [להלן: "חוק הסכמים קיבוציים" או "החוק"] בגין פגיעה בהתארגנות, ובכלל זה בגין פיטוריו מעבודה של המבקש 2, שהוא ממייסדי ההתארגנות.

עיקר העובדות העולות מהראיות שבפנינו הן כדלקמן:

1. המשיבה היא חברה בע"מ שעיסוקה בייצור ובשיווק ארונות קיר [להלן: "המשיבה" או "הרדור"].

2. המבקש 2, מר שרון שאשו [להלן : "שרון"], היה עובד של המשיבה במשך למעלה מ- 6 שנים (למעט הפסקה בת שנה). תקופת עבודתו הראשונה (כפועל יצור) נמשכה כשלוש שנים, מחודש מאי 2008 עד חודש יולי 2011, ותקופת עבודתו השנייה (כמנהל היצור) נמשכה כשלוש שנים מיוני 2012 עד ספטמבר 2015.

3. בחודש יולי 2015 או בסמוך לכך, שרון החל לפעול בקרב עובדי המשיבה לצורך הקמת ארגון עובדים, ובחודש יולי 2015 החל להחתים עובדים על טופסי הצטרפות לעמותת "ארגון עובדי הרדור" ("עמותה בהקמה") היא המבקשת 1 [להלן: "העמותה"].

4. ביום 3/8/15 בשעות הבוקר נמסרה לשרון הודעה לפיה המשיבה שוקלת את פיטוריו, ובערבו של אותו יום נמסר לו מכתב הזמנה לשימוע שנועד למחרת היום. ביני לביני, בשעות הצהריים של אותו היום (3/8/13) פנו המבקשים באמצעות ב"כ לרשם העמותות, בבקשה לרישום העמותה.

5. ראיון השימוע נדחה ליום 12/8/15 מחמת בקשתו של שרון לצאת לחופשה, ובסמוך לאחריו נמסרה לו הודעה על פיטורים מידיים תוך ויתור על עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת [להלן: "הפיטורים הראשונים"].

6. ביום 13/8/15 המבקשים פנו לבית הדין (ס"ק 28759-08-15 להלן גם "ההליך הקודם") בבקשה למתן סעדים זמניים וקבועים כנגד פיטוריו של שרון תוך שטענו כי מדובר בפיטורים פסולים, שננקטו מטעמים שאינם עניינים, מחמת פעילותו בהתארגנות העובדים.

   בדיון שהתקיים בפני בית הדין ביום 18/8/15, הושגה בין הצדדים הסכמה לפיה שרון יושב לעבודתו, בכפוף לכך שתשמר זכותה של המשיבה לקיים בירור בתום לב ביחס לטענות/לחשדות שהועלו כנגד מר שרון לאחר פיטוריו, לפיהם קיבל טובות הנאה ממרכיבים להם הוא מעביר עבודות (המדובר במי שמועסקים כקבלנים חיצוניים ואינם עובדי הנתבעת).

7. על רקע האמור, המשיבה שכרה שירותים של משרד חקירות, ולאחר שקיבלה את תוצרי החקירה, ביום 6/9/15 נמסרה לשרון הזמנה לשימוע נוסף אליה צורף דו"ח החקירה שערך משרד החקירות וייצמן יער, אשר בחן את החשד לפיו שרון קיבל טובות הנאה ממתקינים חיצוניים, בתמורה למתן הטבות ו/או העדפות במסגרת העבודה. בהזמנה לשימוע נמסר לשרון כי הוא מתבקש שלא להתייצב לעבודה במהלך הבירור.