ס"ק 14316-04-17

לפנינו בקשה לסעד זמני במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי שעניינה, החלטת המועצה המקומית באר יעקב לפטר 8 מעובדי המועצה עקב קרבתם המשפחתית לחברי מועצה מכהנים.

בטרם נפנה להכרעתנו, נקדים מספר הערות.

• במהלך הדיון הודיעה המבקשת כי מוסכם עליה שהבקשה מתייחסת ל- 6 עובדים בלבד, ששמותיהם פורטו ע"י בא כוחה בעמ' 11 לפרוטוקול מול שורה 20 (להלן – "6 העובדים");

• לאור מועד כניסת הפיטורים לתוקף ביום 28.04.17, ראינו לנכון ליתן החלטתנו ללא דיחוי ולכן, נביא את הרקע העובדתי, את טענות הצדדים ואת הנימוקים שעמדו בבסיס הכרעתנו באופן תמציתי ביותר;

• בהתאם להחלטתנו מיום 21.04.17, החלטה זו דנה אך ורק בסעד אחד מבין הסעדים שנתבקשו בבקשת הצד – ההחלטה לפטר את שמונת העובדים. בפי המבקשת טענות נוספות, אשר המדינה, בהתאם להחלטתנו הנ"ל, קיבלה אורכה להגיב עליהם וממילא עדיין לא נדונו.

  לגופו של עניין, לאחר ששבנו ושקלנו את טיעוני הצדדים בכתבי הטענות מטעמם ובטיעוניהם בפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, במובן זה, שאנו מורים למועצה להעביר את עניינם של 6 העובדים לוועדת מנהל השירות. ואלו הם הטעמים שביסוד החלטתנו.

  הרקע העובדתי

  1. הורתו של הליך זה בהחלטת המשיבה 1 (להלן – "המועצה") לסיים את העסקתם של 8 מבין עובדיה וזאת בשל קרבתם, עליה אין מחלוקת, ל- 3 חברי מועצה מכהנים.

     ברקע הדברים, יצוין כי מזה מספר שנים, מצויה המועצה במשבר עמוק, ופועלת תחת חשב מלווה (מר זאב ריקנטי) מטעם משרד הפנים. במסגרת הליך ההבראה, נחתמו 2 הסכמים קיבוציים בין המבקשת לבין המועצה, בהם נדונו, בין היתר, פיטורי צמצום של עובדים.

  2. במסגרת אותו הליך הבראה, נדרשה המועצה ע"י משרד הפנים להסדיר את העסקתם של עובדים שהתקבלו לעבודה שלא כדין, קרי, ללא מכרז וללא תקן, עובדים שנקלטו במהלך שנת בחירות ועובדים שלהם קרבה משפחתית לנבחרי ציבור. תופעה זו של העסקת קרובים, שפשתה בקרב עובדי המועצה, זכתה להתייחסות מיוחדת בדו"ח ביקורת משנת 2010 של מבקר המדינה.