ס"ע 9478-11-11

1.התובע אשר עבד אצל הנתבעת כארבע שנים, הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, הלנת שכר, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, קרן השתלמות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי פיטורים.

כמו-כן טען התובע, כי יש לחייב את הנתבעת בקנס, מאחר וניכתה לו סכומים משכרו ולא העבירה אותם לגורם אליו היו אמורים להיות מועברים.

טענות הצדדים בתמצית

טענות התובע

2.הנתבעת - מפעילה מוסך לתיקון צמיגים בכרמיאל.

לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבעת בשעות הבוקר כמתקן ומחליף גלגלים. התובע טען, כי הועסק אצל הנתבעת מתאריך 5.9.07 ועד לתאריך 12.10.11.

באשר לשעות העבודה, העיד התובע בתצהירו, כי הועסק אצל הנתבעת בכל יום החל מהשעה 7:30 בבוקר ועד לשעה 18:00 אחר הצהריים ובימי שישי עד השעה 16:00 אחר הצהריים. לטענת התובע, המדובר במתכונת עבודה קבועה.

3.באשר לנסיבות סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת, טען התובע, כי בתאריך 12.10.11 עבד ברחיצת מכונית, כאשר לקוח אחר פנה למנהל הנתבעת בדרישה שהתובע יזדרז בעבודתו. בתגובה לכך, מנהל הנתבעת בשם יוסי (להלן: "יוסי" או "מנהל הנתבעת"), החל לצעוק על התובע בפני הלקוחות, ולאחר מכן קרא לתובע לפנצ'ריה גם שם המשיך לצעוק עליו. לטענת התובע, זו אינה הפעם הראשונה שמנהל הנתבעת מעליבו. כך העיד התובע בתצהירו- "הפעם לא יכולתי לסבול יותר בלחזור לעבודה לאחר שפוטרתי".

עולה, כי טענת התובע, הינה שפוטר על ידי מנהל הנתבעת בתאריך 12.10.11, תוך השפלתו ומבלי ליתן לו הודעה מוקדמת, בכך שנאמר לו על ידי מנהל הנתבעת לפני לקוחות הנתבעת - "לך הביתה ואל תחזור לעבודה".

4.לטענת התובע, עם פיטוריו פנה לנתבעת, מספר פעמים, אך הנתבעת לא שעתה לדרישותיו לתשלום מלוא זכויותיו על פי דין, הנתבעת סירבה לתת לו את תלושי שכרו, וכן סירבה לשלם לו את הפרשי השכר והזכויות הפנסיוניות להם הוא זכאי.

5.לטענת התובע, על הנתבעת חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף המוסכים, או לכל הפחות, חלות הוראות צו ההרחבה שהוצא על ההסכם הקיבוצי שמספרו 7064/93 שנחתם בין איגוד המוסכים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה - עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

6.מוסיף התובע וטוען, כי במהלך עבודתו אצל הנתבעת, היו פעמים בהם פנה לרואה החשבון של הנתבעת, בבקשה לקבל את תלושי שכרו. רואה החשבון היה מטלפן למנהל הנתבעת, בנוכחות התובע, ומבקש את הסכמתו לתת לתובע את תלושי שכרו. מנהל הנתבעת הורה לרואה החשבון שלא ליתן לתובע את התלושים המגיעים לו. משכך, בידי התובע תלושים בודדים.