ס"ע 8989-02-14.04

1.לפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

ההליכים בפני בית הדין

2.התובע הגיש לבית הדין ביום 5.2.2014 תביעה נגד הנתבעת, לתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים. במסגרת כתב התביעה, עתר התובע למתן היתר לפיצול סעדים, באופן שיתאפשר לו להגיש במועד מאוחר יותר תביעה נגד הנתבעת בגין זכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו לטענתו בגין אותה תקופת עבודה. התובע ציין בבקשתו, כי נכון למועד הגשת התביעה, לא מצויים בידיו המסמכים הנדרשים לשם עריכת התביעה בהתייחס ליתר הזכויות המגיעות לו, והוא עותר לקבלתם מהנתבעת במסגרת בקשה למתן צו עשה המתבררת אף היא בפני בית הדין (צ"ו 9577-01-14; להלן: הליך גילוי המסמכים).

3.בהחלטה מיום 24.4.2014 קבע בית הדין, כי בשלב זה, לא ניתן להידרש לבקשה לפיצול סעדים, בהיעדר פירוט של הסעדים אליהם מתייחסת הבקשה. עוד נקבע באותה החלטה, כי התובע יהא רשאי לפנות לבית הדין בבקשה מתאימה לאחר סיום הדיון בהליך גילוי המסמכים.

4.משתם הדיון בהליך גילוי המסמכים והמסמכים הועברו לידו של התובע, פנה התובע לבית הדין בבקשה לתיקון כתב התביעה, היא הבקשה שלפני.

טיעוני הצדדים בבקשה

5.התובע טוען בבקשתו, כי פנה לנתבעת בבקשה לקבלת מסמכים עובר להגשת התביעה, אולם פנייתו לא נענתה. לפיכך, טען, נאלץ להגיש לבית דין ביום 6.1.2014 בקשה למתן צו עשה לגילוי מסמכים. התובע הביא לידיעת בית הדין, כי הדיון בבקשה למתן צו עשה בא לכלל סיום בפסק דין מיום 24.4.2014, בו חוייבה הנתבעת בהמצאת המסמכים לידיו. התובע ציין, כי בהתחשב בתקופת התיישנות הזכות לפיצוי הלנה, הגיש ביום 5.2.2014 תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. לטענת התובע, לוּ היה ממתין להכרעה בבקשתו למתן צו לקבלת מסמכים, היתה תביעתו לתשלום פיצויי הלנה מתיישנת.

הוסיף התובע וטען, כי לאחר קבלת המסמכים מידי הנתבעת התברר לו, כי אכן קיימים תשלומים נוספים להם הוא זכאי בגין תקופת עבודתו בנתבעת. לפיכך, פנה לבית הדין בבקשה לתיקון כתב התביעה. התובע טוען, כי תיקון כתב התביעה נדרש לשם מימוש זכויותיו בגין תקופת עבודתו בנתבעת.

התובע ביקש מבית הדין לחייב את הנתבעת בהוצאות בקשה זו. זאת, נוכח התעלמותה מפניותיו לקבלת מסמכים, שיכולות היו ל"חסוך" את הפנייה לבית הדין.

6.הנתבעת התנגדה לבקשה לתיקון כתב התביעה וביקשה לחייב את התובע בהוצאות בגינה. הנתבעת טענה, כי התובע לא הגיש תצהיר לתמיכה בבקשה, וכי בשים לב למועד גילוי המסמכים, לוקה הגשת הבקשה בשיהוי. עוד טענה הנתבעת, כי בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה מבקש התובע למעשה "לעקוף" את החלטת בית הדין אשר דחתה את בקשתו למתן היתר לפיצול סעדים.

הכרעה

7.לאחר שקילת טיעוני הצדדים ועיון בכלל החומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל. זאת, נוכח השלב המקדמי בו מצוי בירור ההליך, הואיל ותיקון כתב התביעה מתבקש בהתייחס לזכויות על פי משפט העבודה המגן, ועל מנת להעמיד להכרעת בית הדין את כלל הפלוגתאות בין הצדדים בכרך אחד.

לכך יש להוסיף, כי שלא כטענת הנתבעת, התובע תמך בקשתו בתצהיר וצירף לה עותק מטיוטת כתב התביעה המתוקן.

8.לאור האמור, כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק. מזכירות בית הדין תשנה את סיווג ההליך בהתאם לסכום כתב התביעה המתוקן ותבחן האם קיימים הפרשי אגרה לתשלום.