ס"ע 8447-04-15

בפניי בקשה מטעם הנתבעת לצירוף ארבעה נתבעים נוספים - עימאד סדה (להלן – עימאד), זיאד סדה, חברת סדה כח אדם שיפוצים בע"מ וחברת ע.שדה קבלני בניין בע"מ.

לטענתה מדובר במי שהנם מעסיקיו של התובע, או לכל הפחות, מעסיקים במשותף (להלן – הבקשה).

לטענת הנתבעת, מי שהעניק לה שירותי קרקע היה עימאד, ובמסגרת זאת האחרון גייס את התובע לעבודה, התנהל מול שירות התעסוקה בכל הנוגע לעבודת התובע, היה אחראי לרישום דיווחים ומתן הוראות ופיקוח. הנתבעת העבירה כספים לעימאד על פי דיווחים אלה, וזה שילם את שכרו של התובע לרבות באמצעות שתי החברות שצוינו לעיל, כאשר האחת רשומה על שמו (ע. שדה קבלני בניין בע"מ) והאחרת על שם אחיו, זיאד סדה (סדה כוח אדם שיפוצים בע"מ), אך עימאד היה זה ששימש מנהלה בפועל.

התובע הודיע, כי הגם שהנו עומד על הטענה שהנתבעת בלבד היא מעסיקתו, אין לו התנגדות לבקשה, וזאת בשים לב למדיניות בתי הדין לעבודה בנוגע לצירוף נתבעים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי לנכון להיעתר לה.

תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם להורות "...על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

על פי הפסיקה המנחה בעניין זה "בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע" (ע"ע 56413/02/12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' זיד חרפוש, ניתן ביום 29/5/12).

לפיכך, מורה אני על צירוף מי שצוינו בסעיף 4 א' – ד' לבקשה מיום 2/10/15 כנתבעים נוספים.

האמור לגבי חברת ע. שדה קבלני בניין בע"מ הנו כפוף להגשת תדפיס עדכני של רשם החברות, וזאת לאור הנטען בבקשה בנוגע לחברה זאת, ומשלא צורף עד עתה תדפיס עדכני. הנתבעת תגיש לתיק ביה"ד תדפיס כאמור עד יום 27/10/15.