ס"ע 8178-10-15

: | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
8178-10-15
16.2.2017
בפני הרשם:
עמיצור איתם

- נגד -
התובע:
ראמי באסם עדילי
הנתבעת:
רפי ואפרים קרן חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ
החלטה

 

  1. בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. התביעה הנה לפיתויי פיטורים וזכויות שונות בגין תקופת עבודתו של התובע בנתבעת. התובע הנו תושב הרשות הפלסטינית והנתבעת הנה חברה ישראלית.

  2. התובע טוען כי קופחו שורה אורכה של זכויות מתחום חוקי המגן בעבודה ובין היתר לא שולמו לו פיצויים בגים פיטוריו, לא שולמו לו דמי הבראה, שכר מינימום ועוד. נטען כי אף לא הונפקו תלושי שכר. הראיה היחידה שצורפה לכתב התביעה הנה רשיונות העסקה ביישובים הישראליים באזור אשר הונפקו על שם התובע.

  3. הנתבעת הכחישה את הטענות הן בנוגע לתקופת ההעסקה (אשר לטענתה לא הייתה רציפה) והן בנוגע לקיפוח הזכויות לכאורה. במסגרת הדיון המוקדם שנערך בתיק הוצגו כלל תלושי השכר של התובע לכאורה וכן אישור כי הסכומים הכלולים בהם דווחו למס הכנסה בשנה הרלוונטית. מבלי לקבוע מסמרות- הרי שעל פני הדברים, ככל שהתלושים יתבררו כאותנטיים ומשקפים את מה השולם לתובע הרי שכלולים בהם כל הזכויות המגיעות לו.

  4. הנתבעת ביקשה אפוא לחייב את התובע בהפקדת ערובה. לטענתה סיכויי התביעה אינם גבוהים, התובע הוא תושב זר אשר יהיה קיים שוקי ממשי לגבות ממנו הוצאות ככל שייפסקו. ב"כ הנתבעת טען כי שכר טרחתו בתיק מגיע לכדי 10,000$ וביקש לקבוע את הערובה על סכום זה.

  5. התובע התנגד לבקשה. לדבריו יש לו כתובת מדויקת. עוד נטען כי הציג ראיות לסיכויי התביעה ובהן היתרי ההעסקה וכן עדים שיעידו בע"פ.

  6. לאחר שעיינתי בטענות החלטתי כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בסך 1500כתנאי להמשך ההליך ואלו טעמי:

  7. תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תוקנה אך לא מזמן וזו לשונה:

    (א)שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

    (ב)היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

  8. חיובו של תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע מהווה חריג לכלל המעגן את זכות הגישה לערכאות. זכות זו הוכרה זה מכבר כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ובעל מעמד נכבד (רעא 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים , נח (5) 865 (30.05.2004) והמקורות הנזכרים שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>