ס"ע 8095-01-12 סויסה נ' איל שנהב ושות' - עורכי דין

התובעת (להלן גם: "העובדת") הועסקה אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד"), החל מיום 3.10.11 ועד לפיטוריה ביום 6.11.11.

התובעת טוענת כי פוטרה רק בשל הודעתה למעביד על דבר הריונה, ועל כן היא עותרת לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"), כמו גם נזקים והפסדים שונים שלטענתה נגרמו לה ("הפסד שכר", "הפסד דמי הבראה", "הפסד פיצויי פיטורים", וכיוצ"ב). עוד טוענת התובעת, כי פוטרה ללא הליך שימוע כדין, ותובעת פיצוי בגובה שתי משכורות. סכום התביעה הכולל הועמד על סך 180,795 ₪.

המעביד טוען, כי התובעת התקבלה לנתבעת לתקופת ניסיון ופוטרה בשל תפקודה הלקוי וללא כל קשר להריונה. לדברי המעביד, לתובעת נערך שימוע כדין ביום 6.11.11 ובסיומו הוחלט לסיים את העסקתה של התובעת. לאור האמור נטען, כי יש מקום לדחות את התביעה כולה.

אין חולק כי התובעת הודיעה למעביד על דבר הריונה ביום 26.10.11. עם זאת, קיימים מסמכים ברורים המעידים כי אכן העובדת היתה בתקופת ניסיון וכי עוד בטרם מסירת ההודעה על הריון למעביד, התכוון זה האחרון לסיים העסקתה בשל אי שביעות רצון מתפקודה. כבר ביום 23.10.11, פנה המעביד לחברת השמה, וביקש לאתר עבורו מחליפה לתובעת (נספח א לכתב ההגנה).

במכתב נוסף של חברת ההשמה מיום 3.11.11 (נספח ב לכתב ההגנה) נרשם:

"... בתאריך ה 3 באוקטובר החלה לעבוד במשרדכם שנהב ושות' מעיין יצחק. וזאת לתקופת ניסיון של חודש, במהלך חודש זה נדרשה העובדת להפגין את יכולתה, יחסי האנוש ולהקלט כעובדת קבועה במשרדכם. ראשית אני מתנצלת על כל ניסיון ושכנוע מצידי להשאיר ולתת 'צאנס' לעובדת וזאת לאחר הערות ותלונות חוזרות מצדך.

כבר בשבוע השני... התרעת בפני כי העובדת אינה נענת לדרישותכם.

כגון סידור ארגזים שהתבקשה, ברור אטרקציה לטיול במשרדכם, מריחת לק בקבלה, הליכה לדואר שבמסגרת תפקידה וכו'.

עם זאת תדאג חברת מאגרי אנוש לספק מזכירה לשביעות רצונכם ...".

לאור האמור, לא שוכנענו כי קיים קשר בין פיטורי התובעת להריונה.