ס"ע 8002-03-16

לפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

עניינה של התביעה ברכיבי שכר וזכויות סוציאליות שונות המגיעות לתובע לטענתו בגין תקופת העסקתו כמורה בנתבעת. הצדדים הגישו תצהירי גילוי מסמכים לתיק בית הדין.

ביום 15.6.16 הגיש התובע בקשה לגילוי ספציפי של שלושה מסמכים: מסמך המעיד על אופן חישוב משכורתו של התובע; מסמך המעיד על הסיכום שנעשה מול התובע לעניין שעות עבודתו, בהתאם לנאמר בסעיף ג'1 לכתב ההגנה ופנקס חופשות המנוהל בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר. נטען כי גילוי המסמכים עשוי לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת. כן התבקש כי ככל שהמסמכים אינם מצויים ברשות הנתבעת- היא תודיע על כך.

ביום 29.6.16 התקבלה תגובת הנתבעת המתנגדת לבקשה. לדברי הנתבעת לא מוטל עליה להוכיח את טענותיו של התובע וכי מדובר בניסיון לעשות "מקצה שיפורים" לתביעה. אשר למסמכים עצמם התקבלה התייחסות לא ברורה דיה לפיה: "כל מה שנטען על ידי הנתבעת הנו בהסתמך על התנהלות מול הנתבע וזאת בהתאם לטענות התובע אשר ציין את העובדה כי הסכמים אשר הציג לטענו (כך במקור) והמוכחשים על ידי הנתבעת הציגו את סיכום השעות ואת דרך העבודה" אשר לפנקס החופשה נטען כי "מצוי הדבר בתלושי השכר בצורה סדירה וכן כך היא מנהלת את החשבונות והדיווחים שלה סדיר"

לאור הדברים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המבחן המרכזי בשאלת גילויים של מסמכים הוא שאלת הרלוונטיות על שני היבטיה. כך, יש לבחון האם קיימת זיקה ברורה בין המסמכים המבוקשים ובין הטענות בהליך וכן את מידת התועלת שבגילוי לקידום השאלות שבמחלוקת.

מתגובת הנתבעת עולה כי היא כלל אינה חולקת על שאלת הרלוונטיות של המסמכים האמורים- מכל מקום ברי כי מסמכים אלו רלוונטיים- נוכח מהות הטענות שבכתב התביעה הנוגעות ישירות לשכרו של התובע וכן לזכויות נוספות ובהם פדיון ימי חופשה. אחד המסמכים אף מתייחס ישירות לטענות שעלו בכתב ההגנה. מצאתי גם כי בגילויים יהיה כדי לתרום ולהועיל לדיון.

הנתבעת לא העלתה כל טענה מפורשת כי הגילוי יפגע בה באופן המצדיק את דחית הבקשה חרף הרלוונטיות שלה, או כי קיים אינטרס נוגד שיש בו כדי לצמצם את היקף הגילוי.

הנתבעת תגלה אפוא את המסמכים האמורים בתוך 14 ימים ותגיש אותם גם לבית הדין.