ס"ע 6801-05-11 מזוס נ' יפרח ואח'

1.התובע עבד בנתבעת כמלווה בהסעת ילדים עם צרכים מיוחדים, בעיר אלעד, במשך כחודשיים (יוני – יולי 2010) שבסופם פוטר.

בהליך זה נתבע פיצוי בגין לשון הרע וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2.התובע עבד תקופה קודמת אצל הנתבעת ובגין אותה תקופה הצדדים הגיעו לפשרה (נספח 2 לכתב התביעה). על כן תקופת העבודה הקודמת אינה רלוונטית להליך זה.

3.ברקע ההליך קיים סכסוך אחר בין בתו של התובע, גב' סמדר מזוס, ובין הנתבעים, בנוגע לתנאי העסקתם של המלווים בנתבעת. התובע לא הסתיר בעדותו בבית הדין כי מטרת הגשת התביעה האישית כנגד הנתבע היא נקמה בנתבעים (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 1-2):

"ש.אני אומר לך שזה מעשה נקמה.

ת.זה נקמה ! (התובע צועק)"

עדות זו, יחד עם עדותה הטעונה של בתו של התובע, שהיא כולה עדות מטעם שנועדה לקדם את התביעה של אביה ולו במחיר של הפרעה לדיון עצמו (ר' הוצאתה מהאולם בעמוד 17 לפרוטוקול, שורה 7), מאירה את כלל עדות התובע ואינה פועלת לזכותו.

4.העובדות הרלוונטיות להליך הן כדלקמן:

א.הנתבעת התקשרה עם עירית אלעד למתן שירותי הסעות. חוזה ההתקשרות עם העיריה צורף כנספח א' לתצהיר הנתבע.

ב.הנתבע הוא הבעלים של הנתבעת ומנהלה.

ג.התובע החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 2.6.10, כמלווה בהסעת ילדים חסרי ישע.

ד.ביום 21.7.10 התובע פוטר. במכתב הפיטורים שנמסר לו (נספח ז' לתצהיר התובע) נכתבו הדברים הבאים:

"הנדון: הפסקת עבודה

לאחר תלונות של הורים על התנהגותך כלפי ילדיהם בהסעה.

ולאחר התנהגותך בהסעה וניבול פיך בהסעה אנו נאלצים להפסיק את עבודתך באופן מיידי.

לברורים לפנות לרחל אדרי מנהלת הסעים עיריית אלעד.

עליך לסור למשרדנו על מנת שנוכל לסגור את החשבון.

תאריך סיום עבודה 25/7/10."