החלטה 60408-05-12

בין הצדדים ניטשת מחלוקת בדבר הסכומים להם זכאית התובעת בגין ביצוע הפרשות בחסר על ידי הנתבעת בתקופת העבודה. מדובר הן בהפרשי הפרשות לפנסיה והן בהפרשי קצבת נכות המשולמת לתובעת בחסר על ידי קרן הפנסיה.

בהתאם להסכמת הצדדים מיום 28.1.2013 פוצל הדיון כך שייקבע תחילה מהו השכר הקובע שממנו היה על הנתבעת להפריש את ההפרשות עבור התובעת על מנת שניתן יהיה לבצע את התחשיבים.

ביום 10.6.2014 ניתנה החלטה שבה קבע בית הדין מהו השכר הקובע של התובעת ממנו יש לבצע את התחשיבים (להלן: ההחלטה). בהחלטה נקבע כי השכר הקובע לצורך ביצוע התחשיבים בנוגע לחסר בהפרשות לפנסיה הוא רכיב ה'משכורת' בלבד המופיע בתלושי השכר של התובעת.

בהחלטה נקבעו עקרונות התחשיב והצדדים התבקשו להודיע אם ברצונם כי ימונה מומחה מוסכם על ידי בית הדין או שברצונם להגיש חוות דעת מטעמם.

ביום 1.7.2014 הודיעה הנתבעת כי היא מסכימה למינוי מומחה מטעם בית הדין.

ביום 2.7.2014 הודיעה התובעת כי היא משאירה את ההחלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית הדין לשיקול דעת בית הדין וביקשה שלא לחייבה בתשלום למומחה.