ס"ע 60365-03-11 אלעזרא ואח' נ' החברה לפיתוח גוש עציון בע"מ

1.התובעים עובדים כנהגים אצל הנתבעת. בשנת 2011 הגישו התובעים תביעה לתשלום הפרשי שכר בגין עבודתם זו. התובעים טוענים, בין היתר, כי הנתבעת הינה חברה ציבורית, כי חלות עליה הנחיות משרד האוצר, וכך גם פעלה בשנים עברו. ההכרעה בשאלה זו נדרשת לנוכח טענת התובעים כי נוכו משכרם סכומים בגין "היטל צמיחה" ולא הוחזרו (סעיפים 32-34 לכתב התביעה המתוקן).

2.לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות הגישו התובעים בקשה לצירוף מסמך - מכתב מיום 7.10.03 של מנכ"ל הנתבעת דאז, מר עופר לאופמן, למר יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר (להלן – המסמך), שבו מאשר מר לאופמן כי הנתבעת פעלה בהתאם להנחיות משרד האוצר בעניין הפחתה זמנית בשכר ודחיית תשלום דמי הבראה, עדכון תוספת יוקר ומענק יובל.

3.טוענים התובעים כי לקראת סיום שלב ההוכחות ולאחר חקירתו של מר בן עטר, מנהל החשבונות של הנתבעת לשעבר ועד מרכזי מטעם התובעים, קיבל לידיו האחרון את קלסר הוועד, ומצא את המסמך הנ"ל. על כן הגשתו התבקשה רק בשלב זה. התובעים מוסיפים כי המסמך נכתב על ידי מנכ"ל הנתבעת, והוא בוודאי מצוי בידיה. אף על פי כן לא הגישה הנתבעת את המסמך עד עתה. על כן אין במסמך זה בכדי להפתיע את הנתבעת, ובשל הרלבנטיות של המסמך למחלוקת בין הצדדים, יש להתיר את הגשתו למרות האיחור.

4.הנתבעת מתנגדת להגשת המסמך וטוענת כי המסמך אינו מוכר לה, והוא לא נמצא גם לאחר חיפוש במשרדיה. כמו כן המסמך לא הוגש באמצעות עורכו ומשכך אמינותו מוטלת בספק. יתר על כן, עיון בפרוטוקולי הדיונים מעלה כי המסמך היה בידי התובעים כל העת, והם ניסו להגישו באמצעות עדים אחרים (מר לוינזון וגב' גרינשפן). ואולם עדים אלה לא הכירו את המסמך ולכן לא הוגש. מדובר, אם כן, בניסיון נוסף של התובעים להגיש מסמך שהיה בידיהם כל העת ויש לדחות את הבקשה להגשתו בשלב זה של ההליך.

5.בתי הדין לעבודה נוהגים בסלחנות בכל הנוגע לסדרי דין, והתירו הגשת ראיות באיחור תוך חיוב המבקש בהוצאות הצד שכנגד, ובלבד שבכוחה של הראיה החדשה לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת (ברע (ארצי) 178/05 ד"ר דוד מנלה - מדע קום תקשורת (1994) בע"מ ואח', ניתן ביום 20.3.05). זאת בכפוף לאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ואינטרס הציבור ליעילות הדיון (ברע (ארצי) 18438/01/13 מטיילי נהורה בע"מ נגד דוד דבורה, ניתן ביום 16.1.13). באחרונה שב בית הדין הארצי לעבודה ודן בסוגיה של הגשת ראיות באיחור, ופירט את השיקולים שיש לשקול כאשר מתבקשת בקשה מעין זו. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בענייו זה:

"עם זאת, שבנו והדגשנו כי גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון.

פסקנו כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלבנטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטיה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל. במקרה הראשון הנטיה תהיה שלא להתיר את הגשת הראיה; האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי" (בר"ע 31251-08-14 תאיר סעיד – קיבוץ קליה, ניתן ביום 5.1.2015).

6.נבחן, איפוא, בקשה זו לאור הכללים שפורטו לעיל. כאמור השאלה האם הנתבעת הינה חברה ציבורית או פרטית שנויה המחלוקת בין הצדדים בשל מחלוקת בשאלה אם נוכו סכומים משכרם של התובעים בגין "עידוד צמיחה" ולא הוחזרו להם (ראו פלוגתאות 12 ו-41 לרשימת המוסכמות והפלוגתאות שהגישו התובעים). המסמך שהגשתו מתבקשת עשוי לשפוך אור על מחלוקת זו.

הנתבעת טוענת כי מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 7.4.14, ובו נחקר מר רפי לוינזון, מנכ"ל הנתבעת דהיום, עולה כי המסמך מושא החלטה זו היה בידי התובעים וב"כ:

"עו"ד נחום הרפז:האם זה נכון, האם אתה יודע על כך שב2003, כאשר היה נושא עידוד הצמיחה במשק, החברה קיצצה בשכר על פי הנחיות משרד האוצר?

רפי לוינסון:אני לא מכיר את הנושא הזה, אני לא הייתי ב2003 מנכ"ל החברה, אני מודע לנושא, כמובן, שהיה באותה תקופה אבל אני לא בקיא מכוח מה זה היה.

עו"ד נחום הרפז:אתה לא יודע שהחברה קיבלה על עצמה את ההנחיות לגבי עידוד הצמיחה?

רפי לוינסון:חד משמעי, לא יודע.