ס"ע 59425-05-16

מדובר בהליך שנפתח לפני חצי שנה.

כחודשיים לאחר הגשת התביעה הוגשה בקשה לתיקון שם הנתבעת.

בהחלטה מיום 5/8/16 בית הדין התיר את התיקון ונקבע כי יש להגיש אישור מסירה עד 6/9/16 שאם לא כן ישקול בית הדין למחוק את התביעה.

התובע לא פעל לפי ההחלטה ועל כן ביום 13/10/16 ניתנה החלטה נוספת לפיה התביעה תימחק ללא התראה נוספת אם לא יוגש אישור עד יום 27/10/16.

ביום 6/11/16, לאחר המועד שנקבע, הוגשה בקשה לארכה בטענה כי עקב לחץ בעבודה לא הוגש האישור.

המועד הוארך עד 20/11/16 והובהר כי מדובר בארכה אחרונה ואם לא יוגש אישור עד לאותו מועד תימחק התביעה.

ביום 20/11/16 הוגש אישור לפיו כתב התביעה ודרישה להגיש הגנה הומצאו בדרך של הדבקה ביום 15/11/16.

אישור המסירה שצורף אינו מלמד על ביצוע המצאה כדין ומכאן כי התובע לא הגיש אישור מסירה כנדרש, כפי שאפרט להלן.

תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת את התנאים להכרה בהדבקה כהמצאה כדין מורה כך:

"שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק".

לעניין שקידה ראויה וסבירה נקבע, כי לא די בביקור אחד וכי על השליח לנסות למצוא את הנתבע בשעות שיש לצפות כי אדם ימצא בביתו, ואף מן הראוי שיחקור וידרוש אצל השכנים (ראה י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי" ,מהדורה שביעית (1995) עמ' 231). לא צוין בתצהיר השליח, כי פעל בהתאם לנדרש ובירר אצל השכנים.

בנוסף, ראוי כי הביקור יעשה במועדים ובשעות בהן סביר, כי ימצא מאן דהוא במשרדי הנתבעת. מאישור המסירה עולה, כי הביקור הראשון נערך ביום 15/10/16 ומדובר ביום שבת. אין לראות ביקור זה כניסיון אמתי לנסות להמציא את הכתב לידי הנתבעת. בנוסף, לא צוינו שעות הביקור במועדים הנוספים.

סיכומו של דבר, המסקנה היא כי עד עתה לא בוצעה המצאה כדין לנתבעת.

אין לדעתי מקום במצב דברים זה לאפשר ביצוע מסירה חוזרת שכן לתובע היה זמן רב על מנת לשקוד על ביצוע מסירה כדין בהתאם לכללים שבתקנות.