הרעת תנאים: נשלח לעבוד על מכונה שאינו מכיר – יקבל פיצויים

פסק דין

רקע כללי

1. התובע, דפס במקצועו, עבד עם מכונות "דפוס אופסט". התובע עבד בנתבעת מיום 15.5.05 (כעולה מתלושי השכר) עד 31.8.11, 75.5 חודשי עבודה לערך, במשרה מלאה. השכר השעתי ששולם לו עמד על סך 30 ₪. כן שולם לו מידי חודש בחודשו "מענק חג" קבוע בסך 465 ₪. חודשים ספורים לפני סיום עבודתו רכשה הנתבעת מכונת דפוס דיגיטלית – אינדיגו – (להלן: "אינדיגו"). התובע לא עבד על מכונת האינדיגו ולא נשלח להשתלמות לצורך הפעלתה של מכונת האינדיגו. פועל יוצא של רכישת האינדיגו היה שהיקף העבודות שעשה התובע בדפוס האופסט הלך ופחת. על התובע הוטלו עבודות אחרות בין היתר בכריכיה ובמחסן. התובע שהיה אז בן 62 פנה לרופא תעסוקתי וקיבל מכתב ובו צוין שיש לו מגבלות רפואיות מסוימות. בין התובע למנהל בית הדפוס מר רפי מור התנהלה תכתובת בקשר להמשך עבודתו (נספח ד' לתצהיר מור), כאשר התובע הודיע כי אם לא יתוקן המצב יתפטר. התובע סיים עבודתו ביום 31.8.11 ולאחר מכן עבד בבית דפוס אחר. חלק ממכונות הדפוס אופסט נמכרו על ידי הנתבעת לאחר מכן.

    

    

   טענות הצדדים

2. התובע טען שיש לראות את סיום עבודתו כהתפטרות על רקע הרעת תנאים המזכה בפיצויי פיטורים או לחילופין כהתפטרות על רקע מצב בריאות לאור הוראות ס' 6 לחוק פיצוי פיטורים ולחילופין טען בלשון רפה שיש לומר כי היו כאן פיטורים. לנוכח זאת טען שיש לו זכאות לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנה וכך גם לתשלום חלף הודעה מוקדמת. כן טען שהוא זכאי לפיצוי בגין אי עריכת שימוע בטרם הורעו תנאי עבודתו. בדיון המוקדם בפני אב בית הדין ביום 3.12.12, לאחר שנבחנו הרכיבים השונים, נתבקשו הצדדים לערוך תחשיביהם מחדש ואכן הוגשו תחשיבים על ידי שני הצדדים בחודש דצמבר 2012, ביחס לרכיבים הנוספים שבכתב התביעה. לטענת התובע בגין דמי הבראה נותרה יתרה לזכותו בסך 636 ₪. בגין דמי חגים שחלו בתקופת עבודתו (למעט אלה שחלו בשבת) הרי שיש יתרה בסך 1,785 ₪, אך הוא הותיר את תביעתו על הסכום שבכתב התביעה - 1,020 ש"ח. בגין הפרשי שכר העמיד תביעתו על סך 29,842 ₪ אך לאור הערות בית הדין, ערך תחשיב חלופי על יסודו הגיע לסך של 20,998 ₪, אף שהדגיש כי הוא עומד על הסכום המקורי. הסכום שנתבע ברכיב זה נובע מגמול עבודה בשעות נוספות, שלא שולמו, כנדרש, לפי צו ההרחבה שחל בענף הדפוס. באשר לרכיב הפנסיה הרי שישנם הפרשים להם הוא זכאי בסך של 9,938 ₪. כן טען שיש לו זכות לתשלום קרן השתלמות כמפורט בצו ההרחבה בענף הדפוס. לטענת התובע את "מענק החג" שהופיע באופן קבוע מידי חודש, כחלק ממשכורתו, יש לראות כחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב זכויותיו.

    

3. לטענת הנתבעת התובע התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים. אכן נעשה שינוי במסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת והוכנסה מכונת האינדיגו – הדפוס הדיגיטלי. המינון של עבודת התובע כדפס לעומת תפקידים אחרים בבית הדפוס, שאינם שונים במהותם, השתנה, אך לא היה בכך משום הרעת תנאים המזכה בפיצוי פיטורים. כתימוכין מביאה הנתבעת את חלופת המכתבים בין הצדדים שצורפה כנספח ד' לתצהיר מנהל הנתבעת – רפי מור. לנוכח זאת לא זכאי התובע לפיצויי פיטורים, לתשלום חלף הודעה מוקדמת ולפיצוי על העדר שימוע. באשר לרכיבים שנתבעו טענה הנתבעת כי התובע קיבל תשלום ביתר בקשר לדמי ההבראה. באשר לדמי החג הרי שבתחשיב המתוקן שהוגש בדצמבר 2012 הוסיף התובע על הסכום שנתבע מבלי שהורשה. בכל אופן אותם ימים שהוסיף לתביעתו תשלום עבורם היו 1 במאי והתובע עבד באותם הימים ולא ביקש להיות בחופש.

   בקשר להפרשי השכר שנגזרים מהתחשיבים שהגיש התובע טענה הנתבעת כי התובע עבד במשרה מלאה 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע (ס' 5.6 לתחשיבי הנתבעת) ולא היה עובד במשמרות וממילא לא חלות עליו הוראות צו ההרחבה להן טען. עוד נטען על ידה כי לתובע ניתנה מידי יום חצי שעה להפסקה. בטעות הנתבעת שילמה על כך ולכן ביקשה לקזז סכום של 21,870 ₪ מכל סכום שיפסק לתובע. באשר להפרשות לפנסיה הרי שאלה חושבו לפי בסיס שכר שגוי ומענק החג אינו נחשב חלק מהשכר אלא רכיב נפרד, שהוא למעשה משכורת 13.

    

4. לפנינו העידו התובע ומר דאיס מאזן ומנגד העידו מר רפי מור ומר סיני חמדי מטעם הנתבעת. למרבה הצער ב"כ הנתבעת לא היתה מוכנה לסכם בעל פה וניתנה אפוא לבקשתה החלטה על סיכומים בכתב. הצדדים הגישו סיכומים.

    

   הכרעה

5. נקדים ונאמר כי עדותו של התובע עשתה עלינו רושם מהימן. ניכר היה כי מדובר בדברים שמתיישבים עם מה שעולה מהתכתובת שצורפה כנספח ד'. עדותו היתה קוהרנטית וניכר היה כי מדובר באיש תם וישר דרך ואנו מעדיפים אותה על פני עדויות עדי הנתבעת, בכל אחת מהטענות והעובדות שיפורטו לקמן. עדותו של מר מור לא עשתה רושם מהימן. הוא הרבה לטעון כי אינו זוכר (פרו' עמ' 13 ש' 20; עמ' 17 ש' 13; עמ' 18 ש' 13, 21), השיב תשובות שיכולות להשתמע לשני פנים כמו: יכול להיות (פרו' עמ' 13 ש' 24; עמ' 15 ש' 9) ונדמה היה כמשיב את התשובות הנוחות לו ולאו דווקא הנכונות.