ס"ע 57810-05-12 סקלטינסקי נ' ק.א.א. הרכבות וחיווט מכשירים אלקטרוניים בע"מ

1.לפניי בקשת התובע לצירוף ההפניה שקיבל מקופת חולים מאוחדת למכון הדים –רפואה תעסוקתית וזאת לאחר דיון ההוכחות בו נשמעו ראיות התובע וחלק מראיות הנתבעת.

לטענת התובע, ראיה זו דרושה לצורך בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית הדין לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של הצדדים.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, התובע לא גילה את המסמך במסגרת הליך גילוי המסמכים לרבות בגילוי מסמכים ספציפי שהתייחס לחוות הדעת שקיבל התובע ממכון הדים. עוד נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר והיא אף אינה מפרטת את נסיבות הגשת הראיה באיחור.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי קבלת הראיה בשלב זה תגרום לה לנזק בלתי הפיך לנוכח העובדה שהיא כלכלה את צעדיה לרבות חקירתו הנגדית של התובע ו/או הבאת הראיות מטעמה בהסתמך על המסמכים המצויים בתיק.

דיון והכרעה

3.אחת המחלוקות בתיק נסובה סביב נסיבות סיום עבודתו של התובע בנתבעת והאם התובע התפטר עקב מצב בריאותי לקוי המזכה אותו בתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג -1963.

התובע הסתמך על אישור של רופא תעסוקתי ממכון הדים מיום 26/3/12 לפיו נקבע כי "לאחר עיון במסמכים רפואיים ולאור מצבו הגופני הגעתי למסקנה כי לא כשיר המבוטח להמשיך בעבודתו במפעלכם".

הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה כי התובע ניסה לקבל אישור על אי כושר עבודה מקופת חולים ולאחר שלא קיבל אישור כזה מקופת חולים פנה למכון פרטי "הדים" ושם הצליח לקבל בתמורה לתשלום אישור לאי כושר כדי לנסות ולהוציא כספים מהנתבעת שלא כדין (סעיף 8 לכתב ההגנה).

המחלוקת בדבר המשמעות של אישור הרופא התעסוקתי ממכון הדים נדונה בדיון המוקדם והצדדים התייחסו אליה במסגרת התצהירים שהוגשו מטעמם.

מכאן, שהיה על התובע לגלות את המסמך במסגרת הליך גילוי המסמכים ולכל המאוחר לצרף את המסמך לתצהיר שהוגש מטעמו.

בבקשה דנן אין כל הסבר מדוע מבוקש להגיש את המסמך באיחור ולאחר שכבר נשמעו ראיות התובע וחלק מראיות הנתבעת.

עם זאת, חרף המחדל של התובע לגלות את המסמך במסגרת הליך גילוי המסמכים ולהגישו במצורף לתצהירו, ותחת זאת הגשתו לאחר שכבר נשמעו ראיות הצדדים (למעט עדותו של מר קמע), האינטרס של בירור האמת גובר על האינטרס של קיום סדרי הדין וזאת לנוכח היותם של המסמך המבוקש רלוונטי למחלוקות שבין הצדדים בעניין זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.

4.בית הדין הארצי פסק, לא אחת, כי מטרתו של ההליך השיפוטי היא עשיית משפט וצדק, שטומנת בחובה לא רק הכרעה לפי הדין המהותי, אלא גם הגעה לאותה הכרעה לאחר תהליך שיפוטי ראוי בו מבררים סכסוך משפטי אודות הזכויות המהותית ומביאים לפתרונו. עוד נקבע כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" ועל כן בית המשפט יעדיף להשיג את מטרתו העיקרית – לעשות משפט צדק, על פני שמירה קפדנית של כללי הפרוצדורה.