ס"ע 57732-06-14 גד אהרונסון נ' KHAMSRI KORAWIT

בפני בקשה לחייב את המשיב (התובע) בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקש (להלן – הבקשה). המשיב מתנגד לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת המבקש, המשיב הנו עובד זר לשעבר המתגורר כיום בתאילנד והגיש כנגד המבקש תביעה על סך של 231,554 ₪ מתוכם 117,032 ₪ בגין הפרשי שכר, שעות נוספות ותשלום בגין עבודה ביום המנוחה השבועי. לטענת המבקש אופי העבודה, המחייב אור יום מלא, לא אפשר ממילא עבודה בשעות נוספות למעט פעמים בודדות שאז שולם מלוא השכר. למשיב אין כל רכוש בישראל ולכן קיים חשש ממשי שאם תיפסקנה הוצאות משפט והתביעה תידחה לא יהא ניתן לאתר את המשיב ולהיפרע ממנו. עוד נטען, כי לא הוגש ייפוי כוח כדין. לבקשה צורף תצהיר המבקש.

המשיב טען בתגובה, כי הבקשה נשענת בעיקר על הנימוק שמדובר בעובד זר שיקשה להיפרע ממנו בסופו של יום. לפי הפסיקה זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד ועל בית הדין להימנע מלהערים קשיים הנובעים מדיני פרוצדורה, העלולים לגרום לסילוק התביעה על הסף. הטענה לגבי ייפוי הכוח מיותרת ודינה להידחות. הטענה כי המשיב לא הועסק בשעות נוספות אינה נתמכת ברישום שעות עבודה כמתחייב על פי חוק. חיוב המשיב בהפקדת ערובה תציב בפניו קושי רב בדרכו לממש את יומו בבית הדין ובמסגרת האיזון הראוי יש להעדיף את זכות הגישה של המשיב לבית הדין על פני אינטרס המבקש להפקדת ערובה.

בדיון שהתקיים ביום 30/11/15 חזר בו המבקש מטענתו בנוגע לייפוי הכוח ועתר לכך, כי תינתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה. עוד טען המבקש, כי יש לקחת בחשבון לעניין זה את העובדה שהמשיב לא התייצב לשני דיוני קדם משפט. המשיב טען בתגובה, כי הגיש בקשה לפטור מהתייצבות אשר נעתרה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אומצה על ידי בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969 .