ס"ע 56078-02-15

לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבעת 2 על הסף (להלן: "הבקשה") ובתגובה לבקשה, להלן החלטתי:

1. בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן, ( 13/2/08); דב"ע מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"י יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).

2. בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586).

3. הצדדים חלוקים בשאלת זהות המעסיק. בעוד שהנתבעת טוענת להיעדר יריבות ולכך שלא העסיקה את התובעת באופן אישי, טוענת התובעת בכתבי בית דין שהוגשו מטעמה כי הנתבעת פיקחה על עבודתה, היתה אחראית על תשלומי כספים ומשכורות ובעלת הסמכות לפטר את התובעת. שאלת זהות המעסיק הינה שאלה מורכבת במיוחד בענף הסיעוד, בשים לב למאפייניו היחודיים של הענף ובהתחשב בכך שבמקרים רבים המטופל אינו יכול לטפל בעניינו השוטפים בעצמו. משכך על בית הדין לבחון את הדברים עובדתית ומשפטית טרם הכרעה בסוגיה זו (ע"ע (ארצי) 660/06 ישי בירגר נגד ג'ונל קטיבוג (23/1/08)).

4. בשאלה בסיסית ועקרונית מסוג זה, שעניינה זהות המעסיק ומודל העסקה יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה – עובדתית ומשפטית - על פני מחיקת התביעה כנגד הנתבעת על הסף. על כן, מצאתי לדחות את הבקשה.

5. אם וככל שבסיומו של הליך תדחה התביעה כנגד הנתבעת לגופה בשל היעדר עילה או היעדר יריבות עשוי הדבר לקבל ביטוי בהוצאות שייפסקו לטובת הנתבעת.

6. הנתבעת תגיש כתב הגנה עד יום 15/9/16.

7. יוזכר כי דיון קבוע ליום 28/11/16. 

8. מפאת תקלה לא הובא התיק לעיוני אלא בסמוך למתן החלטה זו.