ס"ע 55928-06-13 סידורנקו נ' הרודס מלונות ספא ונופש בע"מ

1.עניינה של התביעה שלפנינו היא הפרשי שכר, הפרשי דמי הבראה, חופשה שנתית, הפרשים בתשלום לקרן פנסיה וקרן השתלמות, והפרשי פיצויי פיטורים. סכום התביעה כמופיע בתצהיר התובע, הועמד על 19,540 ש"ח, שעיקרו הוא הפרשי שכר העומדים על 15,958 ש"ח.

2.התובע עבד כתורן אחזקה במלון הרודס באילת, השייך לנתבעת, החל מיום 1.3.07 ועד ליום 10.10.12. אין חולק כי על הצדדים חלים הוראות ההסכם הקיבוצי בענף המלונאות. לאחר סיום עבודתו, נמסרו תלושי השכר של התובע לבדיקה של חשב שכר, ובעקבותיה נמצאו החוסרים השונים, אליהם נתייחס להלן לפי סדרם.

3.הפרשי שכר

כאמור, מרבית התביעה עוסקת בהפרשי שכר. דרך חישוב ההפרשים נעשתה ע"י תרגום דוחות הנוכחות החודשיים של התובע, לדוחות נוכחות של החשב, בו הופיע התמול הנכון לדעתו העולה על זה שהתובע קיבל באותו חודש.

נבהיר כבר עתה, כי דרכנו היתה לא קלה בהבנת החישובים ואנו נשתדל להתייחס לעקרונות כפי שאלו עולים ובולטים מדו"ח הנוכחות המעובד של חשב השכר.

4.המשמרת שהתובע עבד בה באופן תדיר, היתה משמרת ערב. שעותיה הן בין 15:30 ל- 23:30. התובע הגיע תמיד לפני, בין 50 ל-40 דקות, וסיים תמיד דקה, שתיים או שלוש לאחר השעה 00:00 בלילה. על מרווח השעות שבין שעת הכניסה ליציאה, הנתבעת שילמה, בניכוי שעת הפסקה וככל שהיתה שעה מעבר ל-8 שעות, שולמה כשעה נוספת. המחלוקת בין הצדדים בנקודה זו נטושה על כך שאת השעות הנוספות יש לחשב מהשעה השמינית ולא מהתשיעית, בשים לב לסעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"ה – 1951, לפיו: "עבודת לילה פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות הן בתחום שבין 22:00 לבין 06:00", וסעיף 2(ב) לחוק, לפיו בעבודה לילה "לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה".

5.כאמור, מעיון בדוחות הנוכחות, התובע מעולם לא סיים את עבודתו לפני חצות, אלא תמיד כדקה או שתיים לאחר חצות.

בחקירתו הנגדית סיפר התובע כי בין 23:30 ל-00:00, היה מתלבש, מחזיר בגדים, מדפיס כרטיסים, לעתים שוטף פנים. משך הזמן שהיה לוקח לו להתלבש היה בין 5 ל-7 דקות (עמ' 9 שורות 18-19, עמ' 9 שורות 26-30).

הנתבעת טענה כי הגמול שמגיע לתובע הוא בגין עבודתו ולא בגין שהייתו אצלה, כלומר ככל שהתובע מחליף בגדים, שוטף פנים, אין זמן זה נכלל במסגרת שעות העבודה.

6.לאחר שמיעת עדותו של התובע, התרשמנו כי העברת כרטיס הנוכחות בדקה או שתיים אחרי חצות, אינה מקרית אלא מכוונת. היא לא משקפת עבודה שנעשית בזמן הזה, אלא לכל היותר סידורים, החלפת בגדים, ניקיון ורחצה, שמטרתם להביא את העובד לכך שיחתום את הכרטיס בחצות או בסמוך לשעה זו.