ס"ע 55040-12-11 פלדמן נ' המועצה המקומית בני עי"ש ואח'

1.התובע מועסק כמהנדס המועצה המקומית בני עי"ש (להלן - המועצה) מיום 1.11.06, במשרה מלאה, על פי הוראות ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים, היינו ב"דירוג דרגה" (דרגה 42).

השאלה המתעוררת בהליך זה היא האם התובע זכאי להיות מועסק בחוזה בכירים, על כל המשתמע מכך ולרבות שכר גבוה יותר (הסעד העיקרי שנתבע בהליך הוא הפרשי שכר על פי חוזה בכירים).

2.לטענת התובע, מאחר שהוא מכהן בתפקיד סטטוטורי, על המועצה להעסיקו במסגרת חוזה אישי - חוזה בכירים. טיעון זה מבוסס על חוזר שיצא תחת ידי הממונה על השכר באוצר ומשרד הפנים מיום 26.12.02 שעניינו "חוזה אישי מיוחד להעסקת עובד סטטוטורי ברשויות מקומיות שנחתמו לאחר 1.1.03" (להלן - החוזר). עוד נטען כי המועצה נוקטת כנגד התובע באפליה, מאחר שיתר עובדיה הסטטוטוריים מועסקים בחוזה בכירים, בעוד שהוא מועסק ב"דירוג - דרגה".

3.לטענת הנתבעת, התובע מועסק ב"דירוג – דרגה" בהתאם לתנאי המכרז שנקבעו ונוכח צרכיה ומצבה הכלכלי. אין בסיס להחלת חוזה בכירים בעניינו של התובע שכן נושא זה לא אושר במועצת המועצה ולא הועבר לאישור משרד הפנים כנדרש. מכל מקום, כך נטען, הכלל הוא כי עובד ברשויות המקומיות מועסק בדירוג - דרגה על פי התקן והאפשרות להעסיקו בחוזה אישי מסורה לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות.

4.ההליך

א.נוכח המחלוקת בין הצדדים, התבקשה עמדת הממונה על השכר באוצר (להלן – הממונה) - הודעה מיום 4.12.12.

ב.בקשת התובע לסעד זמני שיורה למועצה לשלם לו את השכר על פי החוזר נדחתה בהחלטת מותב בראשות הנשיאה כב' השופטת לקסר, מיום 26.7.12.

ג.בקשת המועצה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות נדחתה (החלטת סגן הנשיאה, כב' השופט טננבוים, מיום 20.5.13).

ד.בשתי ישיבות הוכחות נשמעו עדויות התובע ושני חברי מועצה שהעידו מטעמו: מר בוריס גוברמן (להלן - גוברמן) ומר אלון שוקר (להלן - שוקר). חבר מועצה שלישי, מר אסף שאער, לא התייצב לישיבת ההוכחות ועל כן תצהירו נמשך.

מטעם המועצה נשמעו שני עדים: מר יוסי חנן, ששימש בעבר כמזכיר המועצה וכמנהל תחום משאבי אנוש ורכש ובמועד עדותו בבית הדין פוטר מהמועצה (להלן - חנן); מר מארק בסין, ששימש בעבר ראש המועצה (להלן - בסין).

ה.בקשה לגילוי מסמכים שהגיש התובע לאחר שנמסרה עדותו של חנן ועניינה ההליך המשפטי שהוא מנהל כנגד המועצה, נדחתה (החלטה מיום 20.3.14).

ו.בקשת התובע לצרף מסמך חדש לסיכומיו - אוגדן שירות עובדי הרשויות המקומיות, התקבלה לאור הסכמת הנתבעת (החלטה מיום 7.7.14).

ז.כתב התביעה כלל, בנוסף לתביעה להפרשי שכר על פי חוזה בכירים, גם תביעה לפיצוי בגין ניכוי שבוצע משכרו של התובע בשל שימוש ברכב. התובע חזר בו מהנושא במסגרת חקירתו הנגדית (עמוד 17 לפרוטוקול, שורות 3-10) ואף במסגרת סיכומיו, הנושא לא נזכר. על כן יש לראות את התובע כמי שחזר בו מרכיב תביעה זה.

גם התביעה להפרשי שכר הנובעים מדרגה 43+ שלטענת התובע הוא זכאי לה, נזנחה בסיכומי התובע.

5.כבר בפתח הדברים יצויין כי דין התביעה להידחות. הנימוקים למסקנה זו יפורטו להלן בפסק הדין.

6.התובע הוא עובד סטטוטורי המועסק ברשות מקומית, על פי "דירוג - דרגה". התביעה מבוססת על האמור בחוזר מיום 26.12.02 אשר יצא תחת ידי הממונה על השכר במשרד האוצר ומשרד הפנים. בחוזר זה הוסדרו תנאי העסקתם של עובדים סטטוטוריים - מזכיר, מהנדס, מבקר, יועץ משפטי וגזבר (ר' סעיף 140 לצו המועצות המקומיות (ב), תשי"ג- 1953, סעיף 34א(ב) לפקודת המועצות המקומיות לפיו יחולו ההוראות הרלוונטיות מפקודת העיריות [נוסח חדש] - סעיף 167).

7.טענות התובע נחלקות לשתיים: ראשית, כך נטען, כיוון שהוא מועסק בתפקיד סטטוטורי, מוטלת חובה על המועצה להעסיקו בחוזה בכירים; שנית, המועצה נקטה כנגד התובע באפלייה פסולה, עת העסיקה עובדים סטטוטוריים אחרים במסגרת חוזה בכירים, בעוד שאותו היא מעסיקה בתנאים פחותים, ב"דירוג – דרגה".

8.בחוזר נקבע במפורש כי הוא "קובע תנאי העסקה ושכר מקסימליים לעובדים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות עפ"י כללים אחידים שיעמדו בדרישות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985." (ההדגשה הוספה – ד.ו.).