ס"ע 55022-01-12, 55010-01-12, 55036-01-12, 54967-01-12 קצב ואח' נ' מניה ואח'

בפניי בקשת המבקשות להשית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על המשיבים בשל התנהלותם הדיונית.

העובדות הצריכות לעניין

1. ביום 22.01.15 הופסק דיון ההוכחות בהוראת בית הדין, וזאת מייד לאחר שהסתבר כי שניים מבין שלושת התובעים שוהים בישראל באופן בלתי חוקי. בהחלטה הנ"ל נקבע מועד להמשך שמיעת הראיות ליום 01.07.15, בתקווה ובהנחה כי עד למועד הנ"ל, יסדירו התובעים אישורי כניסה לישראל כדין.

2. ביום 30.01.15 ניתנה החלטה על הקדמת מועד הדיון ליום 15.04.15, וזאת לאור הנחיית נשיאת בית דין זה להקדים שמיעתן של תובענות ישנות.

3. ביום 14.04.15 הגישו התובעים בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון שכן הסתבר להם כי בקשתם לקבל היתרי כניסה לישראל, סורבה. מכאן בקשת הנתבעות להשית על המשיבים הוצאות בשל השחתת זמנן.

4. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי הסירוב להעניק להם אשרת כניסה לישראל נובע משיקולים שאינם ידועים להם. עוד טענו, כי מדובר על תביעה לזכויות סוציאליות של עובדים אשר במשך שנים, לא שולמו להם זכויות שונות והואיל ודחיית הבקשה שהגישו לקבלת אישור כניסה לישראל אינה בשליטתם, אין להעניש אותם על כך.

5. בתשובה לתגובה הנ"ל, טענו המבקשות כי, חרף החלטת בית הדין מיום 22.01.15, המשיבים לא טרחו להסדיר אישור כניסה לישראל, לא ברור מדוע הבקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ביום 15.04.15 הוגשה יום לפני הדיון וכי מלכתחילה דחיית מועד הדיון נובעת מהתנהלותם הבלתי חוקית בכל הקשור לנסיבות כניסתם לארץ.

6. המבקשות טוענות כי התנהלות זו מסבה להן הוצאות משפט ניכרות ומשחיתה זמן שיפוטי יקר כמו גם את זמנן שלהן. לאור האמור לעיל, סבורות הן כי אין להמתין עם ההחלטה לפסיקת הוצאות לסוף ההליך כי אם לפוסקן כבר עתה על מנת להעביר מסר חד משמעי לתובעים שלא ניתן להמשיך ולהתנהל באופן זה.

    

   הכרעה