ס"ע 55010-01-12, 55036-01-12, 55022-01-12, 54967-01-12 קצב ואח' נ' בני מניה ואח'

בפניי בקשתן של המבקשות להתיר להן לתקן את כתב ההגנה מטעמן פעם נוספת, וזאת לאחר שבקשתן מיום 21.07.13 לתיקון כתב התביעה, התקבלה.

יצויין, כי שלב שמיעת הרבתיק זה החל וביום 21.01.15 נשמעה עדותו של המשיב 1.

בבקשתן טוענות המבקשות כי בכתב ההגנה המתוקן (הראשון) מטעמן הן טענו טענה מרכזית אודות היעדר יריבות בין הצדדים וכי הן לא העסיקו את התובעים אשר פרטיהם מפורטים בכתב התביעה.

לפיכך, וככל שטענתן בדבר היעדר יריבות תידחה, הן פרסו בתצהיריהן טענות עובדתיות, אותן הגדירו כ"טענות משניות", ביחס לעובדים אשר עבדו אצל המבקשת 2, ורימו אותה לכאורה ביחס לזהותם האמיתית ולעובדת היותם עובדי שטחים ששהו באופן בלתי חוקי בישראל (להלן – "הטענות המשניות").

לאור האמור לעיל, עותרות הן כעת כי כתב ההגנה מטעמן יתוקן באופן שאותן טענות משניות תיכללנה בכתב ההגנה המתוקן (בפעם השנייה). לבקשתן צורפה טיוטת כתב הגנה מתוקן בשנית.

המבקשות מצביעות על הגמישות הדיונית בה נוהגים בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות בכל עת, גם לאחר תחילת שמיעת הראיות בתיק ומפנות, בין היתר, להוראות תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

המשיבים מתנגדים לבקשה מן הטעם שמדובר בתיקון שני, בשלב שלאחר מתן עדותו של המשיב 1. עוד מצביעים הם על כך שהמבקשות מסרבלות את ההליך באמצעות הגשת שלל בקשות אותן הם מפרטים בסעיף 6 לתגובה וכן הצביעו על כך שבפעם הקודמת, הותר למבקשות לתקן את כתב הגנתן מבלי שהן חוייבו בהוצאות.

לטענתם, המבקשות מנצלות לרעה את הגמישות הדיונית בה נוקטים בתי הדין לעבודה וכי "מדובר בניסיון לבצע מחטף דיוני ולהעמיד את התובעים בפני עובדה מוגמרת" (סעיף 15 לתגובה).