ס"ע 5484-09-11 אלדד טאוב נגד קדנט בע"מ ואח'

1.התובע, מר אלדד טאוב (להלן: "התובע" או "טאוב"), אשר שימש כמנכ"ל ונשיא של שלוש הנתבעות הגיש כנגדן תביעה שבה ביקש לחייב אותן יחד ולחוד בתשלום של 2,214,000$ (סך של 8,027,964 ₪ במועד הגשת התביעה).

2. הנתבעת 1 היא חברה פרטית רשומה בישראל. הנתבעות 2-3 הן חברות פרטיות רשומות במדינת דלאוור (Delaware), ארצות הברית – חברת בת וחברת אם של נתבעת 1 בהתאמה, העוסקות בפיתוח ויישום של טכנולוגיה מתקדמת בתחום סריקה וייצור ממוחשב של כתרים לשיניים, אורתודנטיה ועוד (להלן ייקראו שלוש הנתבעות: "הנתבעת" או "קדנט" או "החברה").

התובע פיתח בשנות ה-90, עם שותפו מר אבי קופלמן, טכנולוגיה בתחום האורתודנטיה. שניהם הקימו ביחד את הנתבעת 1, במסגרתה פיתחו את אותם מוצרים. התובע שימש כמנכ"ל נתבעת מס' 1. בחודש אוקטובר 2001 לאחר הצטרפותן של קרנות זרות והקמת נתבעת 3, שהפכה לחברת האם של קדנט, עוגנו תנאי העסקתו של התובע בהסכם העסקה (לא חתום). בשנת 2003 מונה התובע כנשיא הנתבעת. בשנת 2006 התגלעו בקיעים במערכת היחסים בין התובע לבין בעלי המניות הדומיננטיים בחברה, אשר הביאו לדרישה שהתובע יפרוש מהחברה. הפרישה נעשתה בהסכמה ובאופן הדרגתי. כך, ב-31.8.2007 נחתם הסכם הפרישה בין התובע לבין הנתבעת, שיוצגה על ידי מר עמוס גורן, יו"ר החברה (להלן: "מר גורן").

במסגרת סעיף 9h להסכם הפרישה נקבע כדלקמן (להלן: "סעיף 9(h)"):

"You will be eligible to participate in any management incentive plan (including, without limitation, "carve out"' re-pricing, re-grant, a general grant of options to employees essentially in proportion to their then existing options, acceleration, a registration under Form S-8 or similar forms), which may be put in place at any time prior to March 2013, to the extent that such plan is: (i) of general applicability to senior executives and (ii) is not based on individual employment performance; and; (iii) so long as there is no Violation (subject to (e)(3) above). In such event, your participation shall be at a level equivalent to that applicable to senior management of the Company at such time."

לטענת התובע החברה התחייבה לשתף אותו בכל תכנית תמרוץManagement Incentive) Plan) שתושק לפני חודש מרץ 2013, לרבות וללא הגבלה תכניות והטבות מהסוגים המפורטים בסעיף 9(h) לכתב ההתחייבות. זאת תוך שנקבע מפורשות כי השתתפותו של התובע תהא ברמה שווה לזו של "ההנהלה הבכירה" של החברה אותה עת.

ביום 31.12.08 פרש התובע מהחברה, לאחר כמעט שני עשורים.

בחודש מאי 2010 פנה מר גורן אל התובע והציג לו בקווים כלליים תכנית להנפקת מניות חדשות מסוג Common A"" של הנתבעת 3. הוסבר לתובע בקצרה כי החברה מציעה לו במסגרת ההתחייבות כלפיו לרכוש על דרך הקצאה 100,000 מניות חדשות והוא אכן רכש אותו מספר של מניות זמן קצר לאחר מכן.

ב-7.4.2011 התקבלה אצל התובע הודעה מטעם החברה והיועצים המשפטיים שלה, לפיה מתעתדת חברה בשםAlign Technology Inc. (להלן: "אליין") לרכוש את מלוא ההון המונפק והנפרע של נתבעת 3, כך שהיא תהפוך לחברת בת של אליין. תחילה נשלחה אל התובע הודעה כי מניות ישנות ואופציות במסגרת התכנית הישנה אינן מקנות לו זכאות לתשלום כלשהו (שווין אפס). ימים ספורים לאחר מכן נשלחה אל התובע הודעה לפיה הוא זכאי לקבל בעד המניות החדשות סכום של 470,000 דולר (4.7 דולר למניה). התובע התבקש לחתום על מסמכים שונים ולהעבירם ליועצים המשפטיים של החברה. אגב עיון במסמכים נדהם התובע לגלות כי במסגרת התכנית החדשה זכה מנכ"ל החברה לקבל חבילת מניות חדשות בהיקף שגדול פי חמישה ממנו ובהתאם זכה לתמורה גבוהה במאות אחוזים בעד אותן מניות חדשות במסגרת העסקה. אפילו מנהלים בכירים פחות מהמנכ"ל (כגון מנהל הכספים) זכו לחבילות מניות גדולות בהרבה מחבילת המניות שהוצעה לתובע.