ס"ע 54780-06-15

התובע עתר להתיר תיקון כתב התביעה והנתבעות מתנגדות לבקשה.

רקע עובדתי

1.ביום 2.11.14 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעות במסגרת תיק ד"מ 1042-11-42.

2.ביום 28.5.15 התקיים דיון בתיק ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה אשר ניתן לה תוקף של פסק דין, כדלקמן:

" לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא עבור תקופת העבודה וסיומה, ומבלי להודות בכל חבות וכל טענה, ולפנים משורת הדין תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 500 ₪ כפיצוי ".

3.ביום 25.6.15 הגיש התובע כתב תביעה שהוכתר בכותרת "כתב תביעה לביטול הסכם פשרה" ובמסגרתו נטען כך:

" אני מבקש מבית המשפט הנכבד לביטול הסכם הפשרה בנסיבות אלה הנ"ל מתבקש לקבל צו מחברה "לב הזהב" תוכן המייל ".

4.בכתב ההגנה טענו הנתבעות:

א. כתב התביעה אינו מגלה עילה לסעד הנקוב בו ועילותיו כולן או חלקן התיישנו ודינן להידחות או להימחק על הסף.

ב.התובע לא פרט את העובדות המהוות את עילת התובענה. לתביעה לא צורף תצהיר תומך.

ג.משמעות קבלת התביעה היא ריקון מתוכן של הליכי קדם משפט וההסכמות אשר הושגו במעמד הדיון המוקדם.

ד.התובע פעל במקביל להגשת התביעה דנא לפתיחת תיק הוצל"פ כנגד הנתבעת על יסוד פסק הדין. הנתבעת פרעה חובותיה בגין פסק הדין האמור.

ה.יש צורך בטעמים חריגים וכבדי משקל על מנת להצדיק ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. יש לדחות ניסיון התובע להתנער מן ההסכם עליו חתם.

5.לדיון שהתקיים ביום 14.4.16 הגיע התובע והתברר לראשונה כי הוא מיוצג. לאור הטענות שהועלו במעמד הדיון ניתנה לתובע האפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה. התובע לא עשה כך במועד שהוקצב ומטעם זה הגישו הנתבעות בקשה למחיקת ההליך, בקשה אשר בסופו של יום נדחתה.

טענות הצדדים

6. בהמשך הגיש התובע את הבקשה לתיקון התביעה במסגרתה מבקש הוא להוסיף נימוקים מדוע בנסיבות המקרה יש לבטל את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין. לטענת התובע, במועד בו הגיעו הצדדים לידי ההסכם, מצבו הבריאותי היה רעוע, ובנוסף הוא לא היה מיוצג על ידי עורך דין בעוד שהנתבעות היו מיוצגות.

7.עוד נטען כי לתובע עילת תביעה טובה לפי חוק איסור לשון הרע וסיכויי התביעה להתקבל טובים. לגרסתו, הנתבעות פרסמו מייל להכפשתו אשר הופץ לכל חברות הסיעוד ובעקבותיו לא התקבל לעבודה אחרת בחברה סיעודית .

8.הנתבעות טוענות, כי יש לדחות את הבקשה ולהורות על מחיקת כתב התביעה. לטענתן, הבקשה הוגשה בשיהוי רב, לאחר הדיון המוקדם, והדבר מהווה פגם מהותי היורד לשורש הבקשה.