ס"ע 5448-10-11 גולדשטיין נ' גשש (ז.א.) בע"מ

1.התובע עבד כשומר בשירות הנתבעת, שהינה חברת שמירה, מיום 03/09/09 ועד ליום 24/03/11, ופוטר, תוך ששולמו לו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

לתובע שולם שכר שעתי, והמחלוקת העיקרית שנטושה בין הצדדים נוגעת לשאלה מה שיעורו וכיצד יש לחשבו, כאשר נגזרת ממחלוקת זו השאלה האם שולמה לו תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות כמגיע לו.

לטענת התובע, במהלך כל תקופת עבודתו שולם לו השכר השעתי הבסיסי בלבד, שעמד תחילה על 23 ₪ ולאחר מכן כשקודם על 27 ₪, ועל כן תבע תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות ושעות שבת וחג מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, וכן הפרשים בגין פיצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת, וכן בגין ההפרשות לפנסיה שהופרשו בגינו.

הנתבעת, מצידה, טענה כי על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, שכר הבסיס של התובע היה שכר המינימום השעתי, ואליו נוספה תוספת בשיעור 9% בגין כל שעות העבודה (להלן: "התוספת הכוללת"), שעל פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה שחלים על מערכת היחסים שבין הצדדים באה במקום תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

2.מהלך הדיון בתביעה – 

בתיק התקיים דיון מוקדם ונוסחו מוסכמות ופלוגתאות.

אחת המוסכמות שנרשמו הייתה כי לתובע לא שולמה תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות אלא תוספת גלובלית בשיעור 9% לכל שעת עבודה.

הפלוגתאות שהוגדרו היו הבאות –

א.האם הייתה הסכמה מצד התובע לתשלום תוספת כוללת בעד עבודה בשעות נוספות בימי חול?

האם חתם על מסמך שסומן כנספח א' לכתב ההגנה?

ככל שלא הייתה הסכמה לעניין התוספת הגלובלית – מה שיעור תוספת התגמול בגין עבודה בשעות נוספות בימי חול לה זכאי התובע?

ב.האם קיבל התובע את מלוא שכר העבודה לו היה זכאי?

ג.האם הופרשו הפרשות בחסר בגין התובע?