ס"ע 52765-11-11 אופק מ.ב.א. דיפנס בע"מ נ' יורי קוגוסוב

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 26.6.14 לפיו על המבקשת לשלם למשיב את הסכומים המופיעים בפסק הדין.

2.המבקשת מנמקת את הבקשה בסיכוי ערעור טובים, ובכך שמאזן הנוחות לנוטה לטובתה, שכן חיובה של המבקשת כבר עכשיו בתשלום הסכום שנפסק, יביא לנזק בלתי ניתן לתיקון ולפיצוי, ואף לחוסר יכולת עתידית להתנהל מול לקוחות. כמו כן קיים חשש כי ככל שיתקבל הערעור לא תוכל המבקשת להשיב את הכספים ששילמה למשיב, סטודנט דל אמצעים.

עוד מוסיפה המבקשת כי פוליסת הפיצויים שוחררה זה מכבר לידי המשיב וסכומים אשר אינם שנויים במחלוקת בסך של 8,594 ₪ ישולמו תוך 3 ימים מיום המצאה אישור ניכוי מס.

3.המשיב מתנגד לבקשה, אשר הוגשה באיחור בחוסר ניקיון כפיים.

לגופו של עניין, הלכה פסוקה היא כי אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי.

טענות המבקשת בדבר קושי להשיב את המצב לקדמותו נטענו באופן כללי.

המשיב עובד ולתגובה צורפו תלושי שכר.

עוד מוסיך המשיב כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר ובוודאי שאין בהם כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

טענת המבקשת כי תשלום פסק הדין עלול לגרום לה נזקים קיצוניים מעלה חשש ממשי כי עיכוב ביצוע פסק הדין יעמיד את המשיב מול שוקת שבורה בעתיד בבואו לממש את פסק הדין.

4.ההכרעה –

הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, ובמיוחד כשהמדובר בחיוב כספי, שכן את הנזק בתחום זה ניתן להיטיב בדרך של השבה [ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובר (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178,187]. על מנת לזכות בעיכוב ביצועו של פסק דין כספי מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו [בש"א 586/06 (ע"ע 456/06) אוניברסיטת תל אביב – רבקה אלישע, ניתן ביום 7.8.06].

5.בענייננו, המבקשת לא הוכיחה כי במידה ותזכה בערעור לא תוכל לגבות מן המשיב בחזרה את כספה, אלא הסתפקה בהצהרה כללית בדבר היותו סטודנט דל אמצעים, הצהרה אשר נסתרה בתלושי השכר אשר צורפו לתגובה.

עוד יש לציין כי המבקשת מודה בחבותה לתשלום של כ-8,500 ₪ כך שהמחלוקת הינה על 20,000 ₪.

לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי אם תזכה בערעורה יהיה זה קשה או מן הנמנע לגבות סכום זה ולהשיב את המצב לקדמותו [בש"א 86/89 הרפז – אחיטוב, פ"ד מג(1), 334].