ס"ע 52603-12-16

לפניי בקשה לחיוב התובע, תושב השטחים, בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעים.

בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע לזכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו בנתבעת החל מחודש 8/2014 ועד לחודש 1/2015. התובע צירף לכתב התביעה דו"ח ריכוז נתונים חודשיים מאגף מת"ש ממנו עולה כי הוא הועסק אצל הנתבעת בתקופה הנטענת.

בתמצית, טוענים הנתבעים בבקשתם, כי התובע הינו תושב כפר סמוע בנפת חברון בגדה המערבית ועל כן, הואיל והוא מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ומאחר ואין אפשרות לאכיפה ישירה של פסקי דין באזור מגוריו, הרי שבמקרה שתידחה תביעתו, לא ניתן יהיה לגבות סכומים כלשהם, ככל שיפסקו לחובתו.

הנתבעים הטעימו כי ביחד עם תביעה זו הוגשו ארבע תביעות נוספות זהות וכי תביעה קודמת שהגיש התובע כנגד הנתבעים, נמחקה מחמת חוסר מעש ואולם לא נפסקו הוצאות לטובת הנתבעים.

ביחס לנתבע 2, מנהל הנתבעת, צוין כי המדובר בתביעה "טורדנית וקנטרנית" שכן לא קיימת יריבות בינו לבין התובע וכי התובע לא הצביע על עילה לחייבו בחובות הנתבעת.

התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי על פי ההלכה הפסוקה עצם היותו של בעל דין תושב הרשות הפלסטינית אינו מצדיק, כשלעצמו, את חיובו בהפקדת ערובה, תוך פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu (6.7.03) להלן – עניין אבו נסאר).

עוד הטעים, כי לבקשה לא צורף תצהיר המפרט את התייחסותם של הנתבעים לטענות שהעלה בכתב התביעה וכי בחזקתו מסמכים המעידים על קיזוז כספים משכרו. כמו כן, מעיון בתלושי שהשכר שצורפו עולה כי הנתבעים לא שילמו לתובע זכויות קוגנטיות, עובדה שיש בה כדי להקים "ראשית ראיה" כנדרש.

ביס ליכולתו הכלכלית הטעים, כי בהתאם לריכוז הנתונים החודשיים שצורף לכתב התביעה בחשבון התובע במדור התשלומים ישנם כספים שיש בהם כדי לכסות את ההוצאות במידה ותביעתו תדחה. ביחס לנתבע 2 הטעים התובע, כי בכתב התביעה נטען כי החברה אינה פעילה וכי הנתבעים ניסו להתחמק מתשלום זכויות התובע ואף קיזזו משכרו, עילה אשר בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, יש בה כדי לחייב בעל מניות בחובות החברה.

דיון והכרעה