ס"ע 50049-05-14, ס"ע 50079-05-14,"ע 50086-05-14

בפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

רקע כללי:

1.ביום 24.4.16 ניתן פסק דין במסגרתו חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים והוצאות משפט.

2.עניינה של בקשה זו עיכוב ביצוע המתייחס לשני רכיבים מפסק הדין: פיצויי פיטורים והוצאות משפט.

תמצית טענות הצדדים:

3.לטענת הנתבעת סיכויי הערעור טובים מאוד וככל שביה"ד לא ייעתר לבקשה הרי שהערעור התלוי ועומד יהפוך לתיאורטי בלבד, שכן הנתבעת לא תוכל להיפרע מהתובע. לגרסת הנתבעת מדובר במהגר עבודה שלא הצהיר על כתובת מגורים וגם לו היה מציג כתובת כאמור, הנתבעת לא הייתה יכולה לאתרו. זאת ועוד, התובע יכול להחליט בכל יום על יציאתו מהארץ לצמיתות וברי, כי הנתבעת לא תוכל לאתרו. לעניין סיכויי הערעור ציינה הנתבעת, כי לא היה מקום לפסוק תשלום פיצויי פיטורים כנגדה ובוודאי שלא חיוב במלוא תשלום פיצויי הפיטורים.

לגרסתה, ביה"ד טעה כאשר התעלם ממחדלי התובע באשר לתצהיריו, לא נתן כל משקל להצהרת ב"כ התובע במהלך הדיון לפיה התצהיר נכתב בשפה לא ברורה לתובע אך הוסברה לו משמעותו, הדיון נערך ללא מתורגמן ולנתבעת עומדת טענת הסיכול.

4.מנגד טען התובע, כי עצם היותו עובד זר אינה מצדיקה עיכוב ביצוע. טענת הנתבעת לפיה היא לא תוכל להיפרע ממנו נטענת בעלמא וללא ראשית ראייה כלשהי ואף לא נתמכת בתצהיר. דווקא המציאות בה שהיית העובד הזר בישראל היא ארעית במהותה מחייבת את זכותו של העובד הזר ליהנות מכך שפירות זכייתו לא יעוכבו, אחרת אפשר שעד שיוסר העיכוב הוא יימצא מחוץ לישראל והעברת כספי זכייתו אליו תהיה קשה עד בלתי אפשרית; למען הסדר הטוב ציין התובע בתגובה את כתובתו. לעניין סיכויי הערעור ציין התובע, כי קביעות ביה"ד לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים הינן קביעות עובדתיות ונפסק פעמים רבות כי אין לערער על כך. את הטענה המשפטית של הנתבעת בדבר סיכול יש לדחות על הסף.

המסגרת הנורמטיבית: