ס"ע 49956-05-15

לאחר שעיינתי בבקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים (להלן:"הבקשה") ובתגובה לבקשה להלן החלטתי:

1. מסמכים הנקובים בפריטים א'-ג' לבקשה הינם מסמכים רלבנטיים וחיוניים שיש בהם כדי לשפוך אור על המחלוקת ולסייע לחקר האמת. על כן יש מקום להורות על גילויים.

2. המסמך הנקוב בפריט ד' – מדובר במסמך שקיימת מחלוקת בדבר החובה בהנפקתו, בשים לב למחלוקת בדבר הזכאות לפיצויי פיטורים. מטעם זה אין מקום להורות על גילויו בשלב גילוי המסמכים.

3. לענין הבקשה לקבל לעיונו של התובע את טופס דווח הנתונים למשרד הכלכלה לצורך הכנת ערבות (להלן: "טופס הדווח" ו"הבקשה" בהתאמה) סבורני כי נסיבות הענין דומות לנסיבותיהם של מספר תיקים שונים (דוגמת תיק ס"ע 32489-05-14) בקשר עם הבקשה וטופס הדיווח ומשכך מצאתי לחזור ולאמץ את עיקרי החלטתי, כפי שניתנה בתיק האמור.

4. מצאתי כי המתווה שיפורט בהחלטה שלהלן מאזן באופן שקול ומידתי בין הזכויות המתנגשות של הצדדים ומאפשר לתובע לנסות ולהוכיח את תחולת צווי ההרחבה מבלי שתקופחנה זכויותיו ותוך קבלת מלוא המידע והנתונים הרלבנטיים, תוך פגיעה באינטרסים של הנתבעת באופן מידתי שאינו עולה על הנדרש.

5. בהתאם לאותו מתווה יפעלו הצדדים, כדלקמן:

   • במסגרת תצהיריה תגיש הנתבעת תצהיר רואה חשבון אשר יפרט את כל הנתונים אודות עיקר עיסוקה של הנתבעת, ובין היתר, יפרט את שיעור עובדי הנתבעת בכל תחום בו עוסקת הנתבעת בנפרד (ביחס לכלל עובדי הנתבעת). הנתונים שיימסרו יהיו אודות שירותים שמספקת הנתבעת ללקוחותיה (להבדיל משירותים אותם מספקים לקוחות הנתבעת).

     • התובע יהא רשאי לחקור את רואה החשבון על תצהירו במהלך דיון ההוכחות.

     • ככל שיעלה התובע טענות בנוגע למהימנות הנתונים שהוצגו, לאחר חקירת רואה החשבון על תצהירו, יועבר טופס הדיווח במעטפה סגורה לעיונו של בית הדין בלבד.