ס"ע 49247-05-14 יגאל צדקיה נ' HASAN MOHAMED SALIH ABDELSALAM

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד הנתבע 3, ביום 30.12.14.

לטענת המבקש, לא קיבל עותק מכתב התביעה שכן זה הודבק על כתובת בה הוא לא מתגורר מזה שנים רבות, ועל פסק הדין נודע לו רק אחרי פתיחת הליכי הוצל"פ. המבקש הוסיף, כי במסגרת העיקול, שילם אחיו, מר שלום צדקיהו, את הסכום שנפסק בפסק הדין, מתוך כפיה ועושק, ותוך ניצול מצבו הרפואי הרעוע של אביו. לגופו של ענין, טען המבקש כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 ולא על ידו, וכי כתב התביעה נעדר כל עילה כלפיו.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המציא את כתב התביעה למבקש כדין, בהתאם למענו הרשום במרשם האוכלוסין, פעמיים במספר, וכי בנסיבות אלה אין למבקש להלין, אלא על עצמו. המשיב הוסיף, כי למבקש חובות רבים, ולפיכך, ככל שיבוטל פסק הדין ויינתן כנגדו פסק דין, לא יהא לו מאין להפרע.

עיון בתמצית מרשם האוכלוסין ובאישור המסירה שצירף התובע לכתב התביעה, מעלה, לכאורה, כי כתב התביעה נמסר כדין למבקש. בנסיבות אלה, שאלת ביטולו של פסק הדין, שניתן בהעדר הגנה, נתונה לשיקול דעתו של בית הדין.

בענין זה נכתבו הדברים הבאים:

"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?

שנית, מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט."

(י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (ש. לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995) עמ' 738).