ס"ע 48849-04-15

מבוא

1. לפנינו תביעת התובע, אזרח אריתראה, לזכויות שונות מכוח משפט העבודה המגן.

2. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לתקופת העסקתו של התובע אצל הנתבע. בעוד שהתובע טוען כי בתקופת העבודה מושא תביעה זו הוא הועסק אצל הנתבע כ – 13.5 חודשים, טוען הנתבע מנגד כי התובע הועסק בתקופה הרלבנטית כ- 5 ימים בלבד.

3. הנתבע הינו בעל חנות לממכר פירות וירקות בפתח תקווה (להלן – החנות). הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בחנות אחת מתוך רשת חנויות, באופן אשר מחיל לטענת התובע על הצדדים את צו ההרחבה בענף רשתות שווק מזון (להלן – צו ההרחבה), או שמא כטענת הנתבע אין תחולה לצו ההרחבה בנסיבות ענייננו.

4. התובע עבד אצל הנתבע כסדרן בחנות בתקופה שבין 6/2010 או סמוך לכך לבין 12/2013 או בסמוך לכך (להלן – תקופת העסקה הראשונה).

5. בקשר עם תקופת העסקה הראשונה הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע (סע"ש 45799-12-13 להלן – התביעה הקודמת). התביעה הקודמת הוגשה לבית הדין ביום 23/12/13. ביום 20/1/14 הוגשה בקשה לדחות את התביעה הקודמת וליתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אשר נחתם בין התובע לבין הנתבע (להלן – הסכם הפשרה). ביום 23/1/14 ניתן פסק דין אשר דוחה את התביעה הקודמת.

6. להשלמת התמונה נציין כי ב"כ אשר ייצג את התובע בתביעה הקודמת, ייצג את הנתבע בראשית ההליך שלפנינו. לאחר קדם המשפט, הוגשה ביום 26/3/16 בקשה להחלפת ייצוג הנתבע. עוד נציין כי אין חולק שהתביעה דנן אינה מתייחסת לתקופת ההעסקה הראשונה, אשר הזכויות בגינה נתבעו במסגרת התביעה הקודמת.

7. לטענת התובע הוא החל לעבוד שוב אצל הנתבע ביום 27/12/13, וזאת כשבועיים ימים לאחר שקיבל את הכספים מכוח הסכם הפשרה. הנתבע טוען מנגד כי התובע שב לעבוד אצלו לאחר סיום תקופת העסקה הראשונה רק בחודש ינואר 2014. תקופת העבודה מושא תביעה זו, קרי התקופה שבה החל התובע בשנית לעבוד אצל הנתבע, לאחר סיום תקופת ההעסקה הראשונה, תכונה להלן – תקופת העבודה השניה.

8. כאמור, בין הצדדים נטושה מחלוקת של ממש בדבר תקופת העבודה השניה - האם זו השתרעה על פני למעלה מ 13 חודשים או שמא ארכה כ- 5 ימים בלבד.