ס"ע 48546-05-15

בפני בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע (להלן – הבקשה).

על פי הנטען, התובע עתיד לעזוב את ישראל במסגרת פרויקט עזיבה מרצון וניתן יהיה לשמוע עדותו לא יאוחר מיום 12/1/16. לבקשה צורף תצהיר וכן אישור רשות האוכלוסין וההגירה.

הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.

בעת הפעלת שיקול דעת זה, יש לבחון מחד מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.

במקרה זה, מדובר בתביעה שהוגשה לפני כחצי שנה, הנתבעים הגישו כתב הגנה והתיק קבוע לקדם משפט. לפיכך, היעתרות לבקשה לא תגרום לפגיעה מהותית בנתבעים. לעומת זאת, דחיית הבקשה במצב דברים בו התובע יצא את ישראל במועד הנטען בבקשה, משמעותה כי התובע לא יוכל לקבל את יומו בבית הדין, ובכך תיפגע זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד מהמעלה הראשונה בשיטת המשפט הישראלית.

לפיכך, הנני קובעת כי עדותו של התובע תישמע בפני ביום 11/1/16 בשעה 12:00.

התובע יזמן מתורגמן בלתי תלוי למועד הדיון.

ב"כ התובע ידאג להמציא במסירה אישית לנתבעים את הבקשה והחלטה זאת, וכן תצהיר עדות ראשית וזאת עד יום 27/12/15.

בנוסף, לא יאוחר מ-30 יום לאחר מועד הדיון שנקבע לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע יוגש לתיק בית הדין אישור רשמי המלמד כי התובע יצא את ישראל ואימתי. לא יוגש אישור במועד כאמור ישקול בית הדין למחוק התביעה ו/או לחייב התובע בהוצאות לרבות הוצאות לטובת אוצר המדינה.