ס"ע 47674-03-10

1.התובעת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה. בבקשה טוענת התובעת כי בדיון ההוכחות מיום 21.3.13 התברר כי תקופת ביצוע העבודה בפרויקט שנלקח ממנה לטענתה, נמשכה, לכל הפחות, עד לחודש 3/2013 ולא עד לחודש 7/2010 כפי שסברה מלכתחילה. אי לכך מבקשת התובעת לתקן את תביעתה כך שהנזק שנתבע בגין דמי הפיקוח על הפרויקט יכלול גם את התקופה שמחודש 8/2010 ואילך.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. המועד שבו נודע לתובעת על הצורך בתיקון התביעה, לכאורה, ארע בחודש 3/2013, היינו לפני למעלה משנתיים. אף על פי כן לא הוגשה בקשה זו בסמוך למועד הדיון. זאת ועוד, מדובר בבקשה שניה שמגישה התובעת באיחור ניכר ואף ששלב ההוכחות הסתיים זה מכבר. עוד נטען כי התובעת מטעה את בית הדין בעניין הסכום שנדרש בתיקון בשל התארכות הפרויקט. נוכח האמור, מבקשים הנתבעים לדחות את הבקשה.

3.בית הדין ייעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה בהתקיימם של שני תנאים:

"א. האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמתית לדיון.

ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה: דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360]. משהתיקון שהתבקש לא גילה ולו לכאורה עילה שבדין, ברי כי לא היה בתיקון המבוקש כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמתיות שבין הצדדים." (ברע (ארצי) 5183/04/14 רוני אהרון כהן נגד CAL,כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח', ניתן ביום 18.8.14).

גישת בתי הדין הינה, אם כן, סלחנית למדי באשר לתיקון כתב התביעה. זאת, בכדי לפרוש את מלוא המחלוקת לפני בית הדין ולאפשר דיון ממצה בטענות הצדדים. עם זאת, אין פירוש הדבר כי כל בקשה לתיקון כתב תביעה ולהוספת ראיה תיענה. קבלת בקשות מעין אלו מובילה בהכרח להתמשכות ההליכים ולעיתים אף לסרבולם, דבר הפוגע בצד שכנגד ואף באינטרס הציבורי לנהל את ההליכים ביעילות.

4.בענייננו, הליך שמיעת הראיות בתיק זה הסתיים בחודש 3/2013. בטרם הוגשו סיכומים מטעם הצדדים, ביקשה התובעת להגיש ראיה - תדפיס מתוך המערכת הממוחשבת הקיימת אצלה. בקשה זו התקבלה (החלטה מיום 13.1.14, והחלטה מיום 14.1.15). אף שעילת הבקשה, היינו המשך הפיקוח על הפרויקט גם לאחר חודש 8/2010, היתה ידועה לנתבעת, לא הוגשה הבקשה בסמוך למועד שבו נודע על כך לתובעת.

טענתה של התובעת הינה כי המתינה עד להכרעה בבקשה להוספת ראיה. אין בכך כדי להצדיק את הגשת הבקשה באיחור. עם זאת, אין די בשיהוי זה בכדי לדחות את הבקשה, לנוכח הגמישות שבה נוהגים הן בתי הדין והן בתי המשפט בבקשות מעין אלה, ובכדי שהמחלוקת האמתית בין הצדדים, במלואה היקפה תוצב לפני בית הדין.

על-פי תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין, בכל עת, להתיר תיקון כתב טענות. הגישה לגבי יישום תקנה זו גמישה יותר מזו המקובלת לגבי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת אף היא בתיקון כתב תביעה (עע (ארצי) 300166/97 רחל לוי נגד ועד חקלאי בית יצחק, ניתן ביום 14.4.99).

לפיכך מתקבלת הבקשה לתיקון כתב תביעה. כתב התביעה המתוקן הינו זה שצורף לבקשה.

כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 21 יום.

על אף האמור לעיל, השיהוי בהגשת הבקשה מצדיק פסיקת הוצאות לחובת התובעת. יש לזכור כי שלב הראיות בתיק זה הסתיים עוד בראשית שנת 2013, ומדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2010.