ס"ע 46700-01-12 עמר ואח' נ' החברה הכלכלית לבית שאן בע"מ ואח'

1.בכתב התביעה, שהוגש במקורו גם כנגד שתי נתבעות נוספות (עיריית בית שאן וכן קרן הפנסיה "מנורה מבטחים"), עתרה התובעת לחייב את הנתבעת (ואת עיריית בית שאן), לשלם לה סך כולל של 178,000 ₪, בגין רכיבים שונים, ובהם: פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, השבת רכיבים שנוכו משכרה ולא הועברו לתעודתם, פיצוי בשל העדר ביטוח פנסיוני, דמי ביגוד, פיצוי בשל אי-מתן זכות טיעון כדין, וכן פיצוי הלנת שכר ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

בבסיס התביעה עמדו טענותיה של התובעת על כך שהיא עבדה אצל הנתבעת כעובדת נקיון במשך 7 שנים ו-8 חודשים, תוך שהעסקתה היתה בלא שקויימו מלוא חובותיה של הנתבעת כמעבידה כלפיה, עד לפיטוריה בלא שניתנה לה זכות טיעון.

2.הנתבעת, בכתב הגנתה (שהיה משותף לה ולעיריית בית שאן), הכחישה את זכאותה של התובעת לקבל ממנה דבר מה. בין השאר, טענה הנתבעת להתיישנות של חלק מהתביעה, לכך שתקופת העבודה לא היתה רצופה ולכך שהתובעת קיבלה את מלוא המגיע לה בגין תקופות עבודתה וסיומן, ואף ניתנה לה זכות טיעון כדין.

3.התובענה החלה להתברר אצל השופטת עדית איצקוביץ, ובמהלך אותו בירור - נמחקה קרן "מנורה מבטחים" מהיותה נתבעת בכתב התביעה. בהמשך, ניתנה על ידי השופטת איצקוביץ החלטה בדבר הגשת עדויות ראשיות בתצהירים, ולאחר מכן - הועברה התובענה להתברר בפני. התצהירים אכן הוגשו (אם כי לא במועדים המקוריים שעליהם הוחלט), והתיק נקבע לישיבת הוכחות.

4.בישיבה שנועדה לשמיעת הוכחות (שאותה קיימתי בלא נציגי הציבור שהוזמנו ולא באו), נמחקה (בהסכמה) התביעה כנגד עיריית בית שאן, תוך שהעיריה קיבלה על עצמה ערבות לתשלום מה שייפסק לזכות התובעת, אם ייפסק. לאחר מכן, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסמכתי לפסוק בתובענה לפשרה, לאחר שהם יגישו סיכומים בכתב. הסיכומים הוגשו ובהתאם לכך ניתן כעת פסק דין זה.

אציין כי מתן פסק הדין התעכב הרבה מעבר למה שהיה ראוי שיתעכב כשיש הסכמה בדבר פסיקה לפשרה, וזאת - בשל טעות שלי, שכן עם הגעת סיכומי הנתבעת, לא שמתי לב שמדובר בתובענה שאמורה להיות מוכרעת על דרך הפסיקה לפשרה, והתיק המתין למתן פסק דין ביחד עם תיקים אחרים מסוגו, שבהם אמור להינתן פסק דין לדין. צר לי על ההמתנה שהצדדים המתינו עד למתן פסק דין, ועל כך שלמרות שהם הסכימו לפסיקה לפשרה, הם לא זכו לקבל קדימות מתאימה בתור למתן פסק דין.

5.אעיר כי ההסמכה לפסוק לפשרה מתאפשרת מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אשר חל גם בבית הדין לעבודה, בשל האמור בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

אלה השיקולים העיקריים שאני מביא בחשבון במסגרת הפסיקה לפשרה