ס"ע 44689-04-12 הדלין נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ

האם שילמה הנתבעת לתובע "דמי חסות" וזאת על מנת להבטיח "שקט" ומניעת פריצות לסניף שלה ב"שער בנימין", או שמא העסיקה את התובע כעובד מן המנין שלה בתפקיד שומר? זוהי השאלה העומדת לפתחנו, והתשובה לה תשליך על בחינת זכאותו של התובע לרכיבי התביעה השונים שתבע.

רקע 

1.התובע הגיש תביעה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות, עבודה במנוחה השבועית ובחגים, וכן דמי נסיעות .

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת טענותיו של התובע ואולם מעבר לטענות הספציפיות העלתה טענה לפיה "התובע פנה ביזמתו אליה עוד כאשר סניף הנתבעת היה בהקמה, ו"הציע לה" את שירותיו על דרך הענקת "חסותו" בהשגחה על הסניף"; כי הציע שידאג לכך שאף אחד לא יתקרב לסניף, ואילו הנתבעת תשלם לו "גמול קבוע" פאושלי, אשר משולם בפועל ללא קשר לכמות העבודה שתושקע. הנתבעת נאלצה להסכים לכך. התובע נתן שירותיו בעצמו או באמצעות מחליפיו, אשר הוא דאג להם והם מעולם לא קיבלו תשלום מהנתבעת. לפיכך אין בין הצדדים יחסי עבודה.

2.בקדם המשפט שהתקיים ביום 8.11.12 הסכימו הצדדים כי לאור אופי המחלוקת שבתיק, ינוהל בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון תבחן מהות מערכת היחסים שבין הצדדים, וכן היקף שעות מתן השירות/ העבודה על ידי התובע. ככל שייקבע כי היחסים בין הצדדים הם יחסי עובד ומעביד, תבחנה טענות התובע ברכיבי התביעה השונים.

3.לאחר קדם המשפט, ביום 14.11.12 , הפסיקה הנתבעת את ההתקשרות עם התובע באופן מיידי.

משכך תוקנו כתבי הטענות על מנת לכלול בהם גם תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת, וטענות ההגנה של הנתבעת בקשר לכך.

דיון והכרעה

בחינת מערכת היחסים שבין הצדדים

רקע

4.בחינת סיווג ההתקשרות בין הצדדים כהתקשרות של עובד- מעביד נעשית על פי מכלול העובדות שביסוד ההתקשרות (ע"ע 283/99 ברק נ' כל הקריות בע"מ, פד"ע לה תש"ס-2000, 642, שם בעמוד 652). התשובה לשאלה אם פלוני הוא במעמד של "עובד" או "קבלן עצמאי" היא מסקנה משפטית הנובעת ממערכת של עובדות מסוימות (דב"ע לא/3-27 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177). בשאלה אם התקיימו יחסי עובד-מעביד עלינו לבחון את ההתקשרות האמיתית ולא את המסווה שנתנו לו הצדדים (ע"ע 300245/97 משה אסולין אח' נ' רשות השידור, פד"ע לו 689).

5.פסיקת בית הדין קבעה מבחן מעורב לבחינת מהות היחסים שבין הצדדים שהמרכיב הדומיננטי בו הנו מבחן ההשתלבות (לצד מבחנים כמו מבחן הפיקוח, הקשר האישי ועוד). ההשתלבות נבחנת מן הפן החיובי – השתלבותו של התובע במפעל יצרני לשירותים שניתן להשתלב בו, הפעולה המבוצעת על ידי התובע נדרשת לפעילות הרגילה והשוטפת של המפעל, והוא מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ולכן אינו "גורם חיצוני". כן נבחנת מהפן השלילי-התובע "אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני" (דב"ע לא/3-27 הנ"ל; דב"ע לב/3-30 יוסף פרידמן נ' תלפרי בע"מ, פד"ע ד 232; בג"ץ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ (4)628, 646-650; בג"ץ 1163/98 שדות נ' שרות בתי הסוהר, פ"ד נה(4) 817, 831 (2001)).

6. כאשר מועלית על ידי נתבע טענה כי מערכת היחסים שבינו לבין תובע היתה מערכת של תשלום דמי חסות- קרי מערכת שמושתתת על התנהלות שאינה בגדר החוק, שומה על בית הדין לבחון ביתר קפדנות טענה זו, הן בשל המשתמע ממנה כאמור, והן בשל החשש כי אין היא אלא נסיון להתחמקות מתשלום זכויות עובד. (ר' לענין זה ע"ע 390/08 דליע אחמד נ' כחול לבן (2006) בע"מ, ניתן ביום 5.7.09).

7. עוד יובהר כי עיקר הדגש שעל בית הדין ליתן הוא לשאלה – מהי ההתקשרות האמיתית שבין הצדדים. המבחנים לקיומם של יחסי עובד ומעביד נועדו בעיקרם להבחין בין עובד לבין קבלן עצמאי. ואולם וודאי לא נאמר שאם פלוני אינו עומד במבחנים אלה להגדרתו כ"עובד", הרי שהגובה דמי חסות הוא "קבלן עצמאי". מכאן, כי במקרים כגון דא הדגש צריך להיות מושם על מבחנים המסייעים בידי בית הדין לבחון האם אכן קיים מסווה פורמלי, וזאת לשם חשיפת מהות ההתקשרות .