ס"ע 44456-11-13 . 13 אוקטובר 2014

1.לפניי בקשת המבקשים (הנתבעים) לחייב את המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, אם וככל שתידחה התביעה כנגדם.

תמצית העובדות הצריכות לענייננו

2.המשיבה, אזרחית הפיליפינים, עבדה כעובדת סיעוד בביתם של המבקשים בתקופה שמיום 14.1.08 ועד ליום 12.7.13.

3.המשיבה עבדה כמטפלת בבתם של המבקשים, חסויה הסובלת מפיגור שכלי, אפילפסיה וחולשת שרירים, אינה מתפקדת באופן עצמאי, אינה שולטת על סוגריה, ונזקקת לעזרה צמודה בתפקודה היומיומי.

4.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 12.7.13, הופסקה העסקתה של המשיבה, עקב מעצרה על ידי משטרת ישראל בגין חשד בהתעללות בבתם של המבקשים.

5.בסופו של דבר, הוגש כנגד המשיבה כתב אישום, והיא אף הורשעה בעבירה של התעללות בחסר ישע, לפי סעיף 368ג רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1997. המשיבה לא ערערה על פסק הדין, ואף ריצתה את עונש המאסר שהושת עליה, בבית הסוהר נווה תרצה.

6.במאמר מוסגר, יצויין כי חמישה מתוך מעשי ההתעללות בהם הורעשה המשיבה, תועדו בסרטונים שהוגשו לבית משפט השלום ברחובות, שם התנהל ההליך הפלילי בעניינה של המשיבה. הסרטונים צולמו בחודש האחרון להעסקתה של המשיבה בבית המבקשים. במסגרת דיון ההוכחות שהתנהל בהליך הפלילי, לא כפרה המשיבה במעשיה.

7.ביום 24.11.13, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשים לבית דין זה, במסגרתה עתרה למימוש זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת עבודתה וסיומה אצל המבקשים.

8.עם סיום ריצוי עונש המאסר שהושת עליה, הועברה המשיבה למתקן גבעון ברמלה. בנסיבות אלה, ביקשה כי עדותה תשמע בעדות מוקדמת.