ס"ע 44448-11-15

בפני בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע (להלן – הבקשה). כתב התביעה והבקשה הוגשו ביום 19/11/15, והובאו לעיוני היום.

התובע, מבקש לגבות את עדותו המוקדמת מחר שכן הוא צפוי לצאת לקנדה בטיסה מחר בלילה.

לטענתו, בקשתו להגר לקנדה, שם מתגוררת משפחתו, אושרה. כן צורף תצהיר בתמיכה לבקשה, העתק אישור רשות האוכלוסין וכרטיס טיסה. אציין, כי לא צורף לבקשה תצהיר עדות ראשית.

הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.

בעת הפעלת שיקול דעת זה, יש לבחון מחד מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי, כי בנסיבות הקיימות אין מקום להיעתר לה שכן משמעות הדבר פגיעה בלתי מבוטלת בזכותה של הנתבעת להיערך כראוי לדיון ולחקירת התובע במסגרת עדות מוקדמת. בפרק הזמן הקיים – היינו פחות מיממה – לא יהא די על מנת לאפשר לנתבעת ללמוד את טענות התובע ולגבש הגנתה ולא באופן בסיסי. על כן, קבלת הבקשה תביא לפגיעה קשה בזכות הנתבעת לקבל את יומה בבית הדין.

ערה אני לכך כי משמעות החלטה זאת עלולה להיות, כי התובע לא יוכל לקבל את יומו בבית הדין, אך זכות זאת אינה מוחלטת ואל מולה ניצבת זכות הצד שכנגד לקבל יומו בבית הדין.

עוד אציין, כי בכתב התביעה נטען, שביום 15/11/15 הגיע התובע לנתבעת לקבל את תלוש גמר החשבון, אך בפועל קיבל המחאה ללא הסבר וללא תלוש, ולשיטתו לא קיבל את המגיע לו. משכך, היה על התובע לעתור לשמיעת עדותו המוקדמת ללא דיחוי ובפרט כאשר עסקינן בסד זמנים דחוק ביותר, ומועד היציאה מישראל ידוע עוד מתחילת חודש זה.

לפיכך, האיזון הראוי לטעמי יהא בכך שתינתן לתובע האפשרות – ככל שיבקש – לדחות את מועד הטיסה ולהגיש בקשה חדשה נתמכת בתצהיר ובמסמכים.