ס"ע 43859-12-14

1.מר אליהו ביבס ("התובע") הועסק במפעל להכשרת ילדי ישראל ("הנתבעת"), משנת 1999 ועד ליום 31/5/14. המחלוקת העיקרית בהליך זה נוגעת לזכאותו של התובע לדירת שירות בתקופת העבודה שלאחר שובו מחופשה ללא תשלום. 

יצוין כי המחלוקת בין הצדדים נסבה, בין השאר, על פירוש החלטת הוועדה הפריטטית שהתכנסה בעניינו של התובע. לאמור: בעוד שהתובע טען כי לפי החלטת הוועדה הפריטטית הוא ישוב לעבודה באותם תנאי העסקה להם היה זכאי ערב יציאתו לחופשה ללא תשלום, לרבות דירת שירות, הרי שהנתבעת גרסה כי החלטת הוועדה לא נועדה להקנות לתובע זכות יתר, שעה ששב לעבודה בתפקיד שונה שאינו מקנה לו זכות לדירת שירות.

העובדות העומדות בבסיס התביעה

2.הנתבעת היא עמותה רשומה, הפועלת שלא למטרות רווח, בין היתר, על מנת לתת מסגרת לילדים נזקקים החסרים את התנאים לגדול ולהתחנך בסביבתם המשפחתית. לצורך כך, הנתבעת מפעילה בתי ילדים (משפחתונים) ברחבי הארץ.

3.התובע הועסק בכפר הילדים בכרמיאל, משנת 1999, תחילה כמדריך חברתי, ולאחר מכן קודם לתפקיד של רכז הדרכה. משנת 2010 מילא התובע גם תפקיד של רכז מח"ם (מרכזייה חינוכית מקומית).

4.ביום 1/8/13 יצא התובע, לבקשתו, לחופשה ללא תשלום (בקשה מיום 23/6/13 – נספח א' לכתב התביעה), באישור הנתבעת ובהמלצת המפקח מטעם משרד החינוך.

5.במכתבו של מר יוסי גושן, מנכ"ל הנתבעת לשעבר, מיום 24/6/13 (נספח ב' לכתב התביעה), צוין כדלקמן:

"מאשר קבלת מכתבך מיום 23/6/13.

לעניין זכויותיך: עם חזרתך לעבודה נפעל על פי החוק, ומבלי לפגוע בזכויותיך.

עם תום חופשתך והודעתך על הפסקת עבודתך נפעל לפי בקשתך דין מתפטר כדין מפוטר.

מאחל לך בהצלחה!" ("מכתבו של מר גושן").