שאבי נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

בדיון המוקדם לאור המידע שעלה בו ביקשה הנתבעת כי בית הדין ייתן צו שיחייב את התובע למסור את פרטי מעסיקתה של בת זוגו לרבות הסכם העבודה שלה תוך השחרת הפרטים האישיים למעט כל פרט הקשור בנושא אחזקת רכב. הנתבעת נמקה את בקשתה בכך שמדובר במסמכים מהותיים שכן התובע טען תחילה שהרכב בו השתמש הוא רכב חברה של זוגתו ולאחר מכן שינה גרסתו שמדובר ברכב פרטי שהוצאותיו מכוסות על ידי החברה. המידע נדרש לצורך בדיקת טענת התובע כי השתמש ברכב של זוגתו לצורכי עבודתו בנתבעת.

התובע התנגד בטענה שמדובר במידע שאינו רלוונטי, עוד ציין כי השימוש ברכב לא נעשה כל יום, ומדוחות החברה עולה שימוש נרחב ברכב הנתבעת. התובע טען כי מדובר בנסיון דיג שהוא לא מן העניין.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

כפי שציין דר' לובוצקי בספרו "סדר הדין במשפט העבודה", העיקרון שנקבע בפסיקה באשר לגילוי מסמכים מטרתו- "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (הוצ' ניצן מהדורת 2016, פרק 11 עמ'  9).

למעשה, יש לבחון מה הזיקה של החומר אותו מבוקש לגלות לסוגיה שלפנינו וכן מה מידת תרומתו של הגילוי לקידום בירור המחלוקת בתיק.

מן הכלל אל הפרט