ס"ע 42321-05-16

לפניי בקשת המבקש (הנתבע 2) לסילוק התביעה נגדו על הסף (להלן: הבקשה).

טענות הצדדים

המבקש ציין תחילה כי עילות התביעה הן מכוח חוקי העבודה ולכן נראה שקיימת למשיבה עילת תביעה. עם זאת, נטען כי המשיבה לא טענה למעסיקים במשותף ולכן אינה יכולה להגיש תביעה נגד שתי יישויות משפטיות בגין אותה תקופת עבודה. עוד נטען כי לא צורפה לכתב התביעה אסמכתא או ראיה לכך שהמבקש היה מעסיקה של המשיבה. המבקש הוסיף כי אם הוא נתבע מכיוון שהנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) נמצאת בקשיים כלכליים כי אז על המשיבה לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שישפה אותה במקרים של חדלות פירעון. לסיום נטען כי אם למשיבה ראיות להוכחת עילת תביעה מכוח סעיף 6 לחוק החברות העוסק ב"הרמת מסך", עליה להציגן כבר בשלב זה בפני בית הדין.

מנגד טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה. נטען שיש לבחון את עילות התביעה שנטענו בכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה. עוד נטען כי בשלב זה של ההליך המשיבה אינה נדרשת להציג את ראיותיה ואלה יוצגו במועד הרלוונטי. עוד נטען כי המשיבה אף צירפה מסמך ששלח המבקש למנהלת החשבונות שבו הורה לה לערוך למשיבה "חשבון פיקטיבי". המשיבה הוסיפה וטענה שאחת העילות להרמת מסך שפורטו בכתב התביעה היא הטענה שהמבקש והנתבעת ניכו משכרה הפרשות ולא העבירו אותן לקופת הגמל.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות מן הטעם שכתב התביעה מגלה עילת תביעה נגד המבקש, כפי שיפורט להלן.

הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".