ס"ע 42115-11-11 יפרח נ' מועצה מקומית בני עייש ואח'

האם התובע זכאי לפדיון ימי מחלה לאחר פרישתו מעבודתו כגזבר המועצה המקומית בני עייש, לאחר 47 שנות עבודה, בהגיעו לגיל פרישה. בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. מר חנניה יפרח [להלן: "התובע"] יליד 1943, עבד כמנהל חשבונות ולאחר מכן כגזבר המועצה המקומית בני עייש [להלן: "הנתבעת 1" או "המועצה"] משנת 1963 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 2010.

2. מאז ראשית עבודתו, בוטח התובע במסלול של פנסיה צוברת, בקרן הפנסיה "גלעד", זאת בדומה ליתר העובדים במועצה, אשר הועסקו בהתאם להסכמים ולהסדרים הקיבוציים שחלו עליהם.

3. ביום 1/11/97 נחתם הסכם עבודה אישי בין התובע לבין המועצה המקומית בני עייש [להלן: "הנתבעת 1"] במסגרתו נקבע, בין היתר, כי (על אף החתימה על הסכם עבודה אישי) זכותו של העובד לפדיון ימי מחלה תהה לפי חוקת העבודה.

4. ביום31/12/09 התובע סיים את עבודתו במועצה וביום 30/6/10 פרש לגמלאות.

5. לפני פרישתו, פנה התובע (יחד עם שישה עובדים נוספים) לממונה על השכר בבקשה לאשר למועצה לשלם לו פיצוי בגין ימי המחלה שלא נוצלו על ידו.

6. עמדת הממונה על השכר, כפי שנשלחה לתובע ביום 5/2/09 הייתה כי עובדים המבוטחים בפנסיה צוברת, אינם זכאים לפדיון ימי מחלה.

7. להשלמת התמונה יובהר, כי ביום 12/1/11 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מדינת ישראל מרכז שלטון מקומי ואח' לבין ההסתדרות בו נקבע כי גם עובדים שלהם חסכון בקרן פנסיה יהיו זכאים לפדיון ימי מחלה. ואולם, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי תחולתו היא על עובדים שמועד פרישתם החל מיום 1/1/11, והוא חל אך ורק על עובדים שהועסקו על פי הסכמים קיבוציים ואין הוא חל על עובדים שהועסקו בהסכמים אישיים (ראה סעיף 3 להסכם נספח ו' לתיק מוצגי המדינה).