ס"ע 41018-06-11 חן נ' אורדן

בפני בית הדין בקשת הנתבע לתיקון טעויות סופר שנפלו לדידו בפסק הדין שניתן ביום 12/1/15 בהליך זה (להלן:פסק הדין).

בפני התנגדות התובעת הטוענת כי לא בטעויות סופר עסקינן אלא בעניינים מהותיים המחייבים הגשת ערעור.

משנתן בית הדין את פסק הדין, סיים את מלאכתו ואין הוא רשאי ליתן הבהרות או פירושים לפסק-דינו. אולם, בית הדין מוסמך לתקן טעות בפסק הדין או בהחלטה אחרת שנתן. זאת, על פי הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969, וזו לשונו:

"תיקון טעות בפסק דין

(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

סעיף זה נועד לאפשר לבית הדין לתקן טעויות בנושאים שהיה ער להם בעת הדיון, אך נשמטו באקראי בעת כתיבת פסק הדין (ע"א 427/66 בלאס נ' קיבוץ דן, לא פורסם) ויפים דבריו של כב' השופט שמגר בע"א 769/77 - מרדכי יוסיפוב נ' אסתר יוסיפוב פ"ד לב(1), 667 ,עמ' 670-671 שם נאמרו הדברים שלהלן:

"הסוגיה של טעות סופר נדונה בתקנה 486 ולפיה רשאי בית-המשפט בכל עת, אם נתבקש לכך, לתקן טעויות סופר בפסיקתא או בהחלטה או שגיאות שחלו בהן מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית. מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת ; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה. בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל.

סיכומו של דבר, יש לפרש את הביטויים טעות סופר, פליטת קולמוס או השמטה מקרית על-פי המשמעות הטכנית הצמודה לביטויים אלה על-פי פירושן הלשוני הרגיל ולא להרחיב את היריעה ולאפשר תיקונים בפסק-הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק-דין חדש."(דגש שלי – ש.ש.) שתי הבקשות אינן עומדות בדרישות הפסיקה בדבר טעות סופר או פליטת קולמוס.

מן הכלל אל הפרט

התיקון הראשון המבוקש הוא בגין סכום אותו קיבלה התובעת מהנתבע לאחר הגשת התביעה והמופיע בסעיף 9 לעובדות בפסק הדין . מדובר בשיק בסך 3492 ₪. בסיכומי הנתבע אין מידע בגין מה שולם סכום זה , אף שהנתבע בחקירתו הודה כי לא נעשה גמר חשבון מסודר לתובעת. גם בסעיף 60 לסיכומי הנתבע לא צויין בגין איזה רכיב שולם הסכום. סעיף 25 לתצהיר הנתבע מפרט תשלום בגין "גם במקרה של התובעת, לאחר בדיקה חוזרת של כל תלושי המשכורת שלה נשלח לבא כוחה שיק על סך 3,492 ₪ בגין טעויות בחישוב השכר ולאחר הפחתת סכומי יתר ששולמו לה". (דגש שלי ש.ש.)