ס"ע 39640-08-14 וולושין נ' שייקובסקי

1.התובע, בוריס וולושין (להלן – העובד) הועסק אצל הנתבע, דימיטרי שייקובסקי (להלן – המעסיק) בביצוע עבודות רתכות ותחזוקה וזאת החל מחודש 3/12. הצדדים הסכימו כי על יחסיהם חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניין, שהרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי (7009/2010) מיום 21.1.10 (להלן- הצו).

2.לטענת העובד, במועד סיום עבודתו, נותר המעסיק ביתרת חובה כלפיו בגין זכויותיו השונות בגין תקופת עבודתו וסיומה. המעסיק, מנגד, הודה בזכאות העובד לתשלום חלק מהזכויות, כפר בחישובים מטעם העובד, והעלה טענות קיזוז.

מטעם העובד העידו העובד עצמו ובנו, מר אלכסנדר וולושין (להלן – הבן). המעסיק העיד לעצמו.

הרקע העובדתי הרלוונטי, אותו אני קובעת על יסוד הראיות והעדויות, הוא כדלקמן:

3.בתקופה הרלוונטית לתביעה, העובד מעל גיל 60.

4.תחום עיסוקו של המעסיק בביצוע עבודות הרכבת קונסטרוקציות פלדה. במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה הועסק העובד במסגרת פרוייקט שביצע המעסיק באתר במכון וינגייט בנתניה.

5.תקופת ההעסקה החלה ביום 1.3.12.

6.במהלך תקופת העסקתו אצל המעסיק, היו לעובד מעל 10 שנות ותק ענפי. העובד תמך טענתו בעניין זה באמור בתצהירו ובדו"ח מעסיקים לפי דיווח ברישומי המוסד לביטוח לאומי (נספח א' לתצהיר העובד). גם בחקירתו הנגדית חזר העובד על טענותיו והסביר כי אצל מעסיקים המצוינים באותו דו"ח הועסק בביצוע עבודות בניה. טענות העובד בעניין הוותק הענפי לא נסתרו בחקירתו הנגדית, ואני מקבלת את טענת העובד בעניין זה.

7.העובד הועסק כנגד שכר לשעה שעמד במהלך תקופת העסקתו על 30 ₪ (מוסכמות מפי ב"כ הצדדים, פרו: 2; ש: 14).

8.השכר הקובע לצורך חישוב הזכויות עומד על סך 5,234 ₪ (מוסכמות מפי ב"כ הצדדים, פרו: 2; ש: 21).

9.במהלך חודש 2/13 הועסק העובד בפועל 18 ימים.

10.לעובד נמסר מכתב פיטורים נושא תאריך 1.2.13 (נספח ג' לתצהיר העובד) בו נמסר לו על הפסקת עבודתו אצל המעסיק "עקב קיצוצים החל מתאריך 17/2/13. נשמח לתת המלצות בעתיד". הצדדים נחלקו בשאלת מועד מסירת המכתב.

11.ביום 7.7.14 פונה ב"כ העובד בכתב (נספח ד' לתצהיר העובד) אל המעסיק בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה, כמו גם תשלומים נוספים.

במענה לאותו מכתב, משיב לב"כ העובד מר אלכסנדר אדין (נספח ה' לתצהיר העובד), יועץ מס. באשר לזכאות לפיצויי פיטורים משיב מר אדין כי "העובד הועסק בתקופה של 11 חודשים ולא פוטר אלא עזב את מקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת ביוזמתו ומרצונו החופשי, ולכן לא מתקיימים תנאים המזכים את העובד המוגדרים בחוק פיצויי פיטורין...".

בהתאם למכתבו של מר אדין, זכאי העובד לתשלום 2,640 ₪ בגין פדיון חופשה ו- 1,200 ₪ בגין ימי חג. סכומים אלה לא שולמו לעובד.