ס"ע 35761-11-13

כתב התביעה הוגש ביום 20/11/13. ביום 25/10/14 נמחקה התביעה מחוסר מעש. פסק הדין אשר מחק את התביעה בוטל עוד ביום 22/12/14, בעקבות בקשת התובעת לחידוש ההליכים.

כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו לנתבעת ביום 21/1/15, כעולה מאישור מסירה חתום שהוחזר לתיק בית הדין וכמפורט בתצהיר התובעת עצמה, אשר ביצעה את המסירה האישית לידי הנתבעת.

משלא הוגש כתב הגנה הוגשה ביום 6/7/15 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן: "הבקשה").

ביום 6/7/15 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הנתבעת תגיש תגובתה לבקשה עד יום 6/9/15 וככל שלא תוגש תגובה תינתן החלטה אף בהיעדרה.

הבקשה והחלטת בית הדין מיום 6/7/15 הומצאו לנתבעת ביום 13/7/15, כעולה מאישור מסירה חתום שהוגש לתיק בית הדין.

חרף חלוף המועדים שנקצבו לא הוגש כתב הגנה ואף לא תגובה לבקשה.

בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, כולם נקובים בסכומי ברוטו: