פסק דין 34031-05-10

תביעתה של התובעת היא להכרה ביחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין הנתבעת במהלך תקופת ההתמחות שביצעה התובעת במחלקה לרפואת הפה בבית החולים הדסה ולקבלת שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות הנובעות מכך.

התובעת קיבלה רישיון לעסוק ברפואת שיניים ב-15.12.02. התובעת החלה התמחות לרפואת הפה אצל הנתבעת ביום 10.11.01, לאחר סיום לימודיה. בתחילת עבודתה התמחתה התובעת חמישה ימים בשבוע. החל מיום 1.1.04 התמחתה התובעת במשך ארבעה ימים בשבוע. במהלך תקופת ההתמחות התובעת שהתה בחופשת לידה 3 פעמים ואת משך תקופות חופשות הלידה השנייה והשלישית החזירה בסיום תקופת ההתמחות. בחודש 6/03 אוחדו המסלולים השונים בהתמחות ברפואת הפה - המחלקה לרפואת הפה עם המסלול של השירות לרפואת הפה בבית הספר לרפואת השיניים. התובעת ביצעה רוטציות במחלקות בבית החולים של הנתבעת. בתקופת ההתמחות העבירה התובעת שעות הוראה לסטודנטים. במקביל לתקופת ההתמחות התובעת למדה לתואר שני. מועד סיום התואר השני (שבחרה התובעת לעשות במקום קורס מדעי יסוד) הוא 10.9.07. ביום 10.9.07 סיימה התובעת התמחותה.

במהלך תקופת ההתמחות, (40 חודשים לא כולל חופשות לידה), לא קיבלה התובעת שכר עבודה מהנתבעת ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו. אין מחלוקת כי תביעתה של התובעת המתייחסת לתקופה הקודמת ליום 23.5.03 התיישנה. התובעת תובעת אפוא שכר עבור התקופה שמיום 23.5.12.03 ועד יום 31.12.03 (6 חודשים ו-9 ימים) וכן עבור התקופה שמיום 1.1.04 ועד אמצע מרץ 2005 (14 וחצי חודשים). לאחר סיום התמחותה ברפואת שיניים בהדסה עשתה התובעת הסבה מקצועית לרפואה כללית.

בחודש מאי 2010 הגישה התובעת תביעתה זו שבפנינו לשכר עבודה עבור תקופת ההתמחות בסך 255,037 ש"ח, פיצוי חלף אי הפרשה לפנסיה ולפיטורים בסך 30,604 ש"ח, קרן השתלמות בסך 19,128 ש"ח, פדיון חופשה בסך 11,000 ש"ח, נסיעות בסך 21,438 ש"ח, פיצוי בגין דמי לידה שלא קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 27,497 ש"ח, יתרת פיצויי פיטורים בסך 5,950 ₪ ופיצויים בגין עגמת נפש בסך 50,000 ש"ח.

גדר המחלוקת

הפלוגתאות בתיק כפי שנקבעו בדיון המוקדם הן אלו:

1. האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד בתקופת ההתמחות כטענת התובעת או שמא המדובר בתקופת התלמדות שאינה יוצרת יחסי עבודה כטענת הנתבעת.