ס"ע 33658-03-14.07 אוקטובר 2014

1.ביום 18/3/14 הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבעת. מאישורי המסירה שהוגשו לתיק בית הדין עולה, כי כתב התביעה יחד עם דרישה להגשת כתב הגנה הומצאו לנתבעת במקום עסקה ברח' העצמאות 58 בחיפה (מקום עבודתו של התובע) ביום 19/5/14, וכי ביום 13/7/14 הומצאו לה כתבי בי-הדין במענה הרשות בנצרת עילית.

2.הנתבעת לא הגישה כתב הגנה. בבקשתו מיום 6/10/14 התובע עותר כי יינתן כנגדה פסק דין בהעדר הגנה.

3.בנסיבות אלו, ומכוח סמכותי על פי תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אני נותנת בזאת כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה על יסוד האמור בכתב התביעה.

4.הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק דין זה, את הסכומים הבאים:

א.הפרשי שכר עבודה עבור חודש אוגוסט 2013 בסך 2,039.45 ש"ח;

ב.שכר עבודה עבור חודש ספטמבר 2013 בסך 2,333.48 ש"ח;

ג.שכר עבודה עבור חודש אוקטובר 2013 בסך 1,185.87 ש"ח;

ד.החזר הוצאות נסיעה בסך 264 ש"ח;

ה. פדיון חופשה שנתית בסך 248 ש"ח;

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 1/11/13, הוא המועד בו אמור היה להשתלם השכר האחרון, ועד מועד התשלום המלא בפועל.

5.בנסיבות העניין ומשמדובר בפסק דין הניתן על יסוד התביעה בלבד ובהעדר הגנה, לא מצאתי מקום לפסוק לזכות התובע פיצויי הלנת שכר, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בדבר תנא ההעסקה ופיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר. מדובר בפיצוי בגין נזק לא ממוני, הנפסק במקרים המתאימים, במשורה ובריסון. פסיקתו של פיצוי בגין נזק לא ממוני מסור לשיקול דעת בית הדין, לאחר ששמע ראיות ושקל את גרסאות הצדדים. בשים לב לתקופת העבודה הקצרה, בת שלושה חודשים, ומשלא התקיים דיון לגופה של תביעה, אין מקום לפסוק פיצויים מעין אלה. עם זאת, ככל שיבוטל פסק הדין מסיבה כלשהי, שמורה לתובע הזכות לשוב ולעמוד על בירורם של רכיבי תביעה אלה.