ס"ע 33520-10-11

1.התביעה שלפנינו עניינה עתירתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי חופשה, תוספת וותק, פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לפנסיה ופיצוי בגין פיטורים בהיעדר שימוע.

הצדדים

2.הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי אחזקה ונקיון.

3.התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כמנהלת שירותי נקיון ומנהלת מחסן מיום 1.5.93 ועד ליום 18.8.11 והוצבה באתר של חברת "פלנטקס".

4.על יחסי הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הנקיון והתחזוקה.

טענות הצדדים

5.לטענת התובעת היא היתה עובדת מצטיינת, מקצועית ונאמנה, מעולם לא הועלו טענות באשר למקצועיותה או טיב עבודתה, וחברת פלנטקס שבאתרה היא הועסקה הביעה את שביעות רצונה מעבודתה באמצעות מכתבי הערכה ותעודות הצטיינות.

משכך, היא הופתעה מאוד מזימונה לשיחה אצל מנהל הסניף, מר אביאב, ביום 18.7.11, במהלכה ביקש האחרון למסור לה מכתב פיטורין, לטענתו בשל רצונה של חברת פלנטקס לפטרה. התובעת סרבה לקבל את המכתב ועל כן הוא נשלח לביתה בדואר רשום.

לטענת התובעת, פיטוריה נעשו שלא כדין, מבלי שנערך לה הליך שימוע כמתחייב על פי דין ועל כן לטענתה, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 50,000 ש"ח.

לטענתה, בעקבות קבלת המכתב היא פנתה להסתדרות, ובתשובה לפניות נציגי ההסתדרות, השיב מר אביאב כי מר שאבו מחברת פלנטקס דרש שעבודתה תופסק לאלתר.

התובעת טענה כי במשך כל שנות עבודתה, עד שנת 2011, היא עבדה שישה ימים בשבוע, בימים א'-ה' במתכונת קבועה של 12 שעות ביום ובימי שישי במשך 4 שעות, ולעיתים אף עבדה 14 שעות ביום, מבלי שהנתבעת שילמה לה גמול בגין עבודתה בשעות נוספות.

על פי הנטען, שכרה הבסיסי מתחילת עבודתה ועד לחודש 8/2005 עמד על 5,600 ש"ח לחודש, בחודש 11/2005 ניתנה לה "תוספת פיקוח" בסך 250 ש"ח שלא היתה מותנית בכל תנאי כך ששכרה הקובע עלה ל- 5,850 ש"ח, בחודש אפריל הוגדל שכרה ל- 5,850 ש"ח כך שבצירוף התוספת עמד שכרה הקובע על 6,100 ש"ח והחל מחודש 10/2007 הוסף לשכרה רכיב קבוע בשם "מענק" בסך 500 ש"ח, כך ששכרה הקובע עמד על 6,600 ש"ח.

לטענת התובעת, בעקבות התיקונים בחוק הגנת השכר, חילקה הנתבעת באופן לא חוקי וללא ידיעתה את שכרה ל"שכר מגיע" בסך 5,000 ש"ח ול"גמול שעות נוספות" בסך 1,600 ש"ח והחל משנת 2011 הופחתו שעות עבודתה ל- 10 שעות בימים א'-ה' כשבימי שישי המשיכה לעבוד 4 שעות.

לטענת התובעת, נוכח מתכונת עבודתה המתוארת, היא זכאית לקבל שכר עבור שעות עבודתה העולות על 8 שעות יומיות ו- 43 שעות שבועיות.

על פי תחשיב שערכה, היא זכאית, לטענתה, בגין התקופה שמחודש 10/04 ואילך לתשלום הפרשי שעות נוספות בסך 309,148 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה (1.3.08) ועד ליום הגשת התביעה, לתשלום סך של 377,656 ש"ח.

בנוסף עתרה התובעת בכתב התביעה לתשלום פיצויי פיטורים בסך 120,724 ש"ח, אולם מאחר ואלו שולמו לה לאחר הגשת התביעה, נזנחה התביעה ברכיב זה.