ס"ע 31241-08-11

לפנינו תביעה לתשלום תוספת ותק, שעות שבת, הפרשי תשלום שעות מוצ"ש, תשלום שכר עבודה (עבור ישיבות אחמ"ש, הגעה לעבודה רבע שעה לפני תחילת משמרת, משמרות אזור א', קורס, חפיפה, רענונים, הפסקות, השתלמות נהיגה מונעת והפרש תשלום עבור עבודה ביום בחירות), השבת קנסות, נסיעות, דמי חגים, דמי ביגוד, תוספת אש"ל, דמי הבראה, שעות נוספות, תוספת כוננות, הפרשות פנסיוניות ופיצויי פיטורים.

התביעה בראשיתה הוגשה אף נגד מדינת ישראל, אולם זו נמחקה כנתבעת כבר במהלך הדיון המוקדם , בהסכמת הצדדים.

התביעה תוקנה לאחר הדיון מוקדם שהתקיים בתיק ביום 14.3.12, ונמחקו ממנה רכיבים .

העובדות הנדרשות ועיקר המחלוקת

הנתבעת סיפקה שירותי אבטחה למדינת ישראל (משרד השיכון) מכח מכרזים בהם זכתה. המכרז הרלבנטי לתקופת עבודתו של התובע הוא מכרז מחודש 3/03 (להלן: "מכרז 3/2003" או "המכרז") למתן שירותי אבטחה במזרח ירושלים.

על יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף השמירה משנת 1973 (להלן: "צו ההרחבה").

התובע עבר קורס הכשרה בחודש 9/04 (ר' עמ' 7 לעדותו, שורה 27- עמ' 8 שורה 1), והתחיל עבודתו בפועל בחודש 10/04 ועד לסיומה בחודש 7/07, סה"כ כשלוש שנים (35 חודשים). התובע עבד בתפקידים שונים: מאבטח, מוקדן (החל מחודש 3/05), ראש צוות- נהג, ואחראי משמרת (אחמ"ש, החל מחודש 5/06). התובע עבד במשמרות תמורת שכר שעתי.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מהו השכר השעתי המוסכם ו/או הקובע לצורך חישוב רכיבים שונים ששולמו לתובע. מעבר לכך ישנן מחלוקות האם שולמו מלוא הרכיבים להם זכאי התובע, וכן שיעור משרתו.

אליבא דתובע שכרו השעתי הקובע הוא 29 ₪ וזאת הוא למד בין מכח תנאי המכרז, בין המוסכם עמו, ובין עקב כך שהרכיבים ששולמו לתובע על מנת להביא את שכרו לערך שעתי של 29 ₪ הם פיקטיבים. מאידך טוענת הנתבעת כי שכר היסוד של התובע עמד על 19 ₪ ואליו נלוו תוספות כמחויב במכרז ובהסכם עמו, ואין המדובר בתוספות פיקטיביות. נעמוד על מחלוקת זו וכן על יתר המחלוקות האמורות, להלן: