ס"ע 30615-10-14.25

בפניי בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה נגדו על הסף והתנגדות התובעת לבקשה.

אקדים ואמר כי ככלל הסעד של סילוק על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך עבודה ארצי, כרך כ(2) 242; דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518).

מגמתם של בתי משפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופם של דברים חלף סילוקה על הסף, זאת במטרה לאפשר לתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. (ע"ע 1637/04 קרשון נ' קריכלי (לא פורסם, ניתן ביום 9.5.05), העתירה בענין לבג"ץ נדחתה -ר' בג"צ 5185/05 קריכלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 16.6.05)).

כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/3-140 כי"ל - כימיקלים לישראל נ' ליאונרד שור פד"ע ל 152).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובעת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף להידחות. ולהלן אפרט טעמיי.

כתב התביעה הוגש מלכתחילה נגד "עזבון המנוחה רחל עדס ז"ל", המטופלת אותה סעדה התובעת ונגד בנה, הנתבע 2, מר אהרון דעס.