פסק דין 3013-04-12

1.האם זכאית התובעת, המועסקת, אצל הנתבעת, כעובדת ניקיון, מאז יום 1/10/98, לתוספת שכר מוגדל בשיעור 6% (בגין משרתה החלקית) לתוספת איזון, לתוספת שיחות טלפון, לתוספת כפיים (בשיעור 10%), לפיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל ולפיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, תוספות שלא שולמו לה למרות שבהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן:"חוקת העבודה"), היא היתה זכאית, לטענתה, לקבלן - זוהי השאלה בה עלינו להכריע במסגרת התביעה שלפנינו.

2.מהלך הדיון

בתאריך 6/11/12, התקיים דיון מוקדם לפני כבוד הרשם (כתוארו אז) מוסטפא קאסם, במסגרתו גובשה רשימת מוסכמות וכן התייחסו הצדדים לעניינים שבמחלוקת.

בתאריך 10/6/14 התקיימה ישיבת הוכחות לפנינו, במהלכה נחקרה התובעת על תצהיר עדותה הראשית, וכן נחקר על תצהירו מר נאסר הייב, אשר מכהן גזבר הרשות (להלן:"מר הייב").

ביום 9/7/14 הגישה התובעת את סיכומיה, וביום 2/10/14 הגישה הנתבעת את סיכומיה והתיק הבשיל למתן פס"ד.

3.להלן העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מרשימת המוסכמות ומחומר הראיות:

א. התובעת עובדת אצל הנתבעת מאז חודש אוקטובר 1998.

ב.התובעת עובדת כעובדת ניקיון, בבית ספר התיכון בטובא זנגריה.

ג.התובעת, מועסקת, בפועל, בהיקף משרה של 70%.

ד.התובעת אינה עובדת בעבודה נוספת, מלבד עבודתה בנתבעת.

ה.על יחסי הצדדים חלה חוקת העבודה (ולענין זה רלוונטי סעיף 1(ג) לחוקה).

4.להלן הסוגיות בהן יש להכריע: 

א.האם זכאית התובעת לקבל השלמת משרה בשיעור של 6% משכרה וזאת בהינתן כי לא עבדה במשרה מלאה וכי לא עבדה ואין היא עובדת, במקביל לעבודתה אצל הנתבעת, אצל מעסיק אחר?

ב.האם זכאית התובעת לתוספת איזון?

ג.האם זכאית התובעת לתוספת כפיים?

ד.האם זכאית התובעת לפיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל (בשיעור 5%)?