ס"ע 29476-03-12

1.התובעת, עובדת סוציאלית בהכשרתה, עבדה אצל הנתבעת כמנהלת היחידה הקהילתית להתפתחות הילד (להלן: "היחידה") החל משנת 2002 ועד לפיטוריה ביום 15.7.2010.

התובעת בעלת ניסיון קודם בתחום, הקימה את היחידה והייתה אחראית להצלחתה. לדברי התובעת, אשר לא הוכחשו על ידי הנתבעת, המטרה הראשונית הייתה להגיע לביצוע של 50 טיפולים בשבוע. סמוך לפיטורי התובעת נעשו מעל 200 טיפולים בשבוע, כאשר היו עוד כ-150 ברשימת המתנה.

לטענת התובעת היא החלה את העבודה כמנהלת היחידה בחודש יוני 2002, אך עד ליום 14.11.2002 לא קיבלה שכר. זאת מאחר שהנתבעת הודיעה כי אין ברשותה תקציב, ועל כן יהיה עליה לעבוד ללא שכר עד שיתחילו להתקבל הכנסות. הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת 90% מהכנסות היחידה, לאחר קיזוז משכורות צוות העובדים.

2.התובעת טענה כי מנהל הנתבעת, מר רון מלכה (להלן: "מר מלכה") הבטיח לה כי תוך שנה יוסדר נושא הפנסיה, אך הנושא לא הוסדר. בתוך כך התובעת ביקשה לחתום על חוזה עבודה אך בקשותיה לא נענו. רק בשנת 2004 נחתם הסכם עבודה בין הצדדים, בו נקבע כי תעבוד בהיקף משרה של 70-30 שעות שבועיות, ותשתכר סך של 4,984 ₪ לחודש.

התובעת ביקשה לקבל העתק מהסכם העבודה שנחתם, אך לא קיבלה.

במהלך תקופת העבודה יצאה התובעת לקורס מנהלים שנמשך כשנה וחצי, בהיקף של יום בשבוע. לגרסתה הנתבעת אילצה אותה לעשות את הקורס, ודרשה ממנה לממן על חשבון זמנה הפרטי מחצית משעותיו, או לחלופין לוותר על קרן השתלמות או קרן פנסיה.

כמו-כן נאלצה התובעת לעבוד שעות עודפות, מעבר ל-70% משרה, מבלי לקבל עליהן תמורה. רק החל מיום 1.4.2007 הוסיפה הנתבעת לתובעת 15 שעות עודפות לחודש בלבד, על אף שעבדה מעבר לשעות הללו ולא קיבלה תגמול עבורן.

3.במהלך חודשים אפריל-מאי 2008 הודיע מר מלכה לתובעת כי הנתבעת עומדת תחת ביקורת וכי ההסכם שנחתם בשנת 2004 אבד. הוא שאל האם לתובעת עותק ממנו. התובעת השיבה כי לא קיבלה עותק מחוזה העבודה שנחתם, על אף בקשותיה.

בעקבות זאת הועבר אל התובעת הסכם עבודה חדש עליו נדרשה לחתום. אולם, לגרסת התובעת ההסכם עליו התבקשה לחתום היה שונה מזה שנחתם בשנת 2004 וכלל תנאים שונים מאלה שלפיהם עבדה במשך השנים. כך למשל בהסכם החדש נקבע כי התובעת אינה יכולה לעבוד בעבודה נוספת. משכך, התובעת סירבה לחתום על ההסכם כפי שנוסח.

ביום 27.7.2008 התקיימה פגישה בין התובעת ומר מלכה לצורך חתימת הסכם עבודה (להלן: "פגישת יולי 2008"). באותה פגישה נכחה גב' מימי כהן, מנהלת תחום הגיל הרך אצל הנתבעת, והממונה הישירה על התובעת (להלן: "גב' כהן").

לטענת התובעת באותה ישיבה סוכם כי תקבל תנאים משופרים: תוספת דמי ניהול בסך 700 ₪ נטו לחודש, תוספת של 100 ₪ לחודש בגין דמי ביגוד, אישור לעבודה פרטית, וכן 15 השעות העודפות שאושרו בשנת 2007 יהפכו להיות מרכיב של שכר עבודה. אותן שעות כומתו בסך של 593 ₪ שיהיו תוספת לשכר יסוד; סך של 700 ₪ ו-593 ₪ יתווספו לשכר המשמש בסיס להפרשות פנסיה ולקרן השתלמות. כמו כן סוכם כי הנתבעת תאפשר לתובעת לעבוד בחברה למתנ"סים בהיקף משרה של 25%, כך שמשרתה של התובעת תוגדר בסיכומו של דבר כ-95% משרה. עבור תוספת משרה זו הוצע כי התובעת תקבל סך של 3,000 ₪ ברוטו שיועבר מהחברה למתנ"סים לנתבעת, והנתבעת תעבירו לתובעת.

4.לגרסת התובעת מר מלכה חתם על ההסכם ואף הוציא תלוש דמה אשר כלל את השינויים, אך בשל טעות לא הוסיף את התוספות של 700 ₪ דמי ניהול ו-100 ₪ עבור ביגוד. התובעת לא קיבלה עותק מההסכם ומהתלוש בשל בעיות בהדפסה. בהמשך היום ניסתה התובעת לקבל עותק מההסכם המתוקן, ללא הצלחה.